פתרון תרגיל 1 – המשק הישראלי בפרספקטיבה היסטורית
1. מדינת ישראל בראשית דרכה.
1.1 מדינת ישראל בתחילת דרכה סבלה ממספר רב של בעיות כלכליות.
הסיבות למשברים הם: 1. גל עלייה אדיר שהגיע לארץ, חלק מהעולים מאירופה וחלק ממדינות ערב.
גל העלייה התאפיין בעולים חסרי רכוש, אם זה ממדינות אירופה שברחו מהמשטר הנאצי ומהמלחמה באירופה ובאו ללא רכושם ואם זה עולים ממדינות ערב שכדי לעלות ארצה אולצו להשאיר את כל רכושם מאחור. ולכן גל העלייה משך את מעלה את הביקוש המצרפי. 2. מלחמת העצמאות פגעה קשות בצד ההיצע של המשק הישראלי, כל פסי הייצור והמפעלים הוסבו לתעשייה צבאית ולייצור צבאי או שותקו בגלל המלחמה והפסיקו את פעילותם. 3. בעיה נוספת שהייתה היא בעיית אבטלה קשה, היה כוח עבודה פוטנציאלי גדול אך מס' מועט של מקומות עבודה.
מצד אחד יש לנו ביקוש גדול מאוד ומהצד השני אין לנו מספיק גו"י שיספקו את עודפי הביקוש האדירים ולכן נוצרה אינפלציית ביקושים.
1.2 ניסיונותיה של מדינת ישראל להתמודד עם בעיות אלו היו: 1. בעקבות עודפי הביקוש הגדולים שנוצרו וחוסר היכולת לייצר (פגיעה קשה בצד ההיצע), מדינת ישראל סיפקה את עודפי הביקוש ע"י ייבוא המוצרים, צעד שגרם לגרעון גדול במאזן התשלומים (גרעון במט"ח), שגרם למשבר חמור במט"ח. 2. פיקוח וקיצוב- המדינה ניסתה לשלוט במחירי המוצרים ובכך לשלוט באינפלציה היא עשתה זאת באמצעות חלוקת תלושים כדי לשמור על רמת הביקוש ובנוסף לכך קבעה מחירים בפיקוח על מוצרים ובכך שלטה ברמת המחירים. 3. מדינת ישראל, בניסיון להוריד את רמת האבטלה, "ייצרה" עבודות יזומות עבור התושבים, עיקר העבודות היו עבודות פיתוח ובניית תשתיות כמו סלילת כבישים וכדומא.
המדיניות הזו לא הצליחה, בעיקר בגלל שהתפתח בארץ שוק שחור של מסחר בתלושים והברחות מחו"ל ולכן בסופו של דבר המדינה לא הצליחה לטפל בבעיות הכלכליות.
1.3 בשנת 1952 יצאה המדיניות הכלכלית החדשה של אליעזר קפלן, מטרתה העיקרית הייתה טיפול באינפלציה. במרכז התוכנית היו 6 צעדים שהממשלה נקטה לטיפול בבעיה: 1. צמצום הגרעון הממשלתי – איסור גרעון ממשלתי תוך הפחתה משמעותית בתקציב המדינה.
ביקוש מצרפי כולל גם את ביקושי הממשלה ולכן כשמפחיתים את תקציב המדינה גורמים להפחתה בביקוש המצרפי, בנוסף הותנה שכל שקל שיוצא מתקציב המדינה יהיה לו כיסוי ע"י שקל אחר שייכנס לקופת המדינה.

פתרון תרגיל 1 המשך... – המשק הישראלי בפרספקטיבה היסטורית
1.3.
2. קיצוץ חד בסובסידיות – הממשלה הורידה את הוצאותיה ע"י הורדה בסובסידיות. 3. הקפאת שכר נומינלי – הצעד השני (חיתוך בסובסידיות שמעלה מחירים באופן חד פעמי), בשילוב הקפאת השכר נומינלי גרם לשחיקת השכר הריאלי בכך ירדו גם הביקושים. 4. הקפאת אשראי מסחרי – כדי להוריד עוד את הביקוש המצרפי הממשלה הקפיאה את האשראי למסחר, זה אומר פחות הלוואות שניתנו שגרמו להפחתה בביקושים וגם בביקוש המצרפי. 5. איחוד שערי חליפין – לפני המדיניות לכל ענף במשק היה שע"ח משלו, המדינה איחדה את שערי החליפין ובכך יצרה שע"ח יציג ואחיד לכל המשק. 6. הטלת מלווה חובה – לצעד זה יש שני אלמנטים: מצד אחד בכך יש ספיגת כספים מהציבור ובכך יש צמצום של הגרעון הממשלתי. מצד שני לציבור כעת יש פחות כסף להוציא ובכך גם ירד הביקוש.
2. שנות השמונים.
2.2 בתחילת שנות ה- 80 המדינה התמודדה עם מספר בעיות: 1. עליית מחירים (אינפלציית הוצאות): עליית המחירים נבעה מ – 3 סיבות עיקריות. - כבר מתחילת שנות ה- 70 הייתה אינפלציה גבוה ( כ- 20% בתשעת החודשים שקדמו למלחמת יום הכיפורים), עליית המחירים נבעה מעליית המחירים בארה"ב ("אינפלציית ויטנאם") ובכך העלתה את מחירי היבוא של ישראל והמחירים בארץ. - בשנות ה- 70 מדינות אופק ביצעו שתי "מכות" מחירים שהשפיעו על מחירי הנפט בעולם ופרט בישראל, הראשונה הייתה לאחר מלחמת יום הכיפורים והשנייה בתחילת שנות ה- 80
(79-80) "הפיכת המחירים" של מדינות אופק השפיעה על ישראל בצורה חזקה, יותר משאר המדינות התעשייתיות מכיוון ולישראל אין כל מקורות אנרגיה ראשוניים משל עצמה. העלייה במחירי הנפט (חומר גלם של אנרגיה) השפיעה באופן ישיר גם על שימושי האנרגיה כמו: מחירי הדלק, תחבורה, חשמל וכדומא.
לאחר "הפיכת המחירים" הראשונה האינפלציה קפצה לכ- 50% לשנה (בשנת 1978) ולאחר השנייה לכ- 130% לשנה (בשנת 1980).

פתרון תרגיל 1 המשך... – המשק הישראלי בפרספקטיבה היסטורית
2.2.א.
- לעליית מחירי הנפט בעולם הייתה השפעה נוספת, ייחודית לישראל, השפעה ביטחונית.
מדינות המפרץ הפרסי הכניסו יותר לקופתם ובכך גם הגדילו את תקציבי הסבסוד למדינות העימות (סוריה, ירדן ומצרים), בנוסף גם סעודיה עיראק וכווית העלו את תקציבי הביטחון שלהן ורכשו ציוד צבאי תקדם ביותר. ישראל מפחד להישאר מאחור נאלצה להצטרף למרוץ החימוש ובכך העלתה את תקציב הביטחון שלה (גידול של 80% בשנים 1972-1974). 2. גידול של החוב הציבורי: בעקבות הבעיות הנ"ל גדל צד ההוצאות של המדינה אך לא גדל צד ההכנסה באותו היחס. הגירעון הלך וגדל בכל שנה ואיתו גדל גם החוב הציבורי שהגיע עד לשיעורים מדאיגים של כ- 15%. 3. חוב – תוצר: ביחס בין החוב לתוצר גדל באופן חריג עד שהגיע בשנת 1983 ל – 180%!
כל הגורמים האלו "תרמו" לעלייה בהוצאות ועלייה של האינפלציה, עלייה זו גררה אחריה שורה של בעיות כלכליות, בעשור הזה, הנקרא גם "העשור האבוד", הצמיחה הייתה בממוצע כ- 0%.
2.3 בשנת 1977 שר הוצר דאז שמחה ארליך הכריז על "מדיניות כלכלית חדשה", מטרתה העיקרית של המדיניות הייתה להאיץ מחדש את קצב הצמיחה הכלכלית.
ליברליזציה במט"ח- במטרה לסגור את הפער במאזן התשלומים בוצע איחוד שער החליפין כך שייקבע על ידי כוחות השוק והוא יהיה אחיד לכל השוק, הוקל הפיקוח על תנועות הון ועל אחזקת מט"ח.
הליברליזציה בתחום המט"ח שהקלה על תנועות ההון גרמה לזרימת "כסף חם" במשק שהובילה לעלייה במחירי מכלול המוצרים והשירותים, בכך נכשלה המדיניות הזו.
בשנת 1980, בניסיון להתמודד עם האינפלציה שרק הולכת ועולה וכן במטרה להחזיר את האמון במטבע הישראלי הוחלפה הלירה הישראלית בשקל, כך שכל 10 לירות יהיו שוות שקל אחד.
הניסיון להבראת המשק הישראלי ומיתון האינפלציה בתחילת שנות ה- 80 נכשלו ובכך ברבעון השני של שנת 1985 האינפלציה הייתה בשיעור של כ- 500% לשנה.

פתרון תרגיל 1 המשך... – המשק הישראלי בפרספקטיבה היסטורית
2.4 תוכנית הייצוב של 1985: לתוכנית הייצוב היו שתי מטרות עיקריות האחת הייתה הקטנת שיעור האינפלציה עד לרמה של כ- 20% לשנה והשנייה הייתה הקטנת עודף הייבוא לממדים קטנים יותר[1].
צעדי התוכנית היו: 1. ב- 1 ליולי 1985 בוצע פיחות של כ- 25% וקיבוע שער החליפין לתקופה ארוכה.
מטרתו של קיבוע שע"ח הייתה למתן את עוצמת הציפיות האינפלציוניות. 2. העלאת מיסים וקיצוץ סובסידיות למוצרים חיוניים וליצוא.
המטרה של המהלך הזה הייתה להביא לירידה בגרעון של הממשלה. 3. קיצוץ מיידי אבל זמני בשכר הריאלי, קיצוץ של כ- 20%. 4. סיוע מיוחד מארה"ב בסכום של כ- 1.5 מיליארד דולר לשנתיים.
ואכן תוך רביע אחד לאחר הפעלת התוכנית האינפלציה ירדה משיעור של 500% לשנה בשנת 1985 לשיעור של כ- 40% ובשנים 1986-1987 לשיעור של כ- 20% לשנה.
את ההצלחה הזו של הורדת קצב האינפלציה ניתן לייחס בעיקר לצמצום הגרעון הממשלתי ולקיבוע שער החליפין.
3. הגורמים לאינפלציה: 1. התייקרות חומרי גלם.
במדינת ישראל רוב חומרי הגלם מיובאים ולכן כאשר יש עליית מחירים בחו"ל, כלומר התייקרות חומרי הגלם, גם המוצרים שמייצרים בעזרתם מתייקרים בארץ ולכן יש לנו עליית מחירים מתמשכת (אינפלציה). 2. עודף ביקושים.
כאשר יש ביקוש שהולך וגדל אך ההיצע אינו גדל. במצב כזה כשאר הביקוש גובר ההיצע יש עליית מחירים.

פתרון תרגיל 2 – חשבונאות לאומית
1. נתוני המשק הישראלי.
| |2006 |2007 |2008 |2009 |
|תמ"ג - Y |633 |663 |695 |768 |
|צריכה פרטית - C |344 |353 |385 |438 |
|צריכה ציבורית - G |164 |180 |170 |185 |
|השקעה מקומית גולמית - I |120 |134 |133 |126 |
|יבוא סחורות - M |275 |299 |306 |247 |
|יצוא סחורות - X |280 |295 |313 |266 |
|מס' התושבים |7.12 |7.3 |7.4 |7.7 |

1.1

1.2
|2006 | |2007 |
|מקורות |שימושים | |מקורות |שימושים |
|תמ"ג: Y = 633 |צ' פרטית: C= 344 | |תמ"ג: Y = 663 |צ' פרטית: C= 353 |
| |צ' ציבורית: G= 164 | | |צ' ציבורית: G= 180 |
|יבוא: M= 275 |השקעה: I = 120 | |יבוא: M= 299 |השקעה: I = 134 |
| |יצוא: X = 280 | | |יצוא: X = 295 |
|908 |908 | |962 |962 |
| | | | | |
|2008 | |2009 |
|מקורות |שימושים | |מקורות |שימושים |
|תמ"ג: Y = 695 |צ' פרטית: C= 385 | |תמ"ג: Y = 768 |צ' פרטית: C= 438 |
| |צ' ציבורית: G= 170 | | |צ' ציבורית: G= 185 |
|יבוא: M= 306 |השקעה: I = 133 | |יבוא: M= 247 |השקעה: I = 126 |
| |יצוא: X = 313 | | |יצוא: X = 266 |
|1,001 |1,001 | |1,015 |1,015 |

1.3 שימושים מקומיים = I + G +C, בשנת 2006: 120+164+344 = 628.
1.4 תוצר לנפש לשנת 2007: 633/7.3 = 86.72 .
1.5 מקורות פנים לשנת 2008: Y = 695. מקורות חוץ לשנת 2008: M = 306.
1.6 שעור צמיחה לשנת 2007: 4.74% = 1 – (663/633). שעור צמיחה לנפש לשנת 2008: 2.2% = 1 – [ (7.3/7.12) / (663/633) ].

פתרון תרגיל 3 - צמיחה כלכלית ופריון
1. צמיחה ארוכת טווח.
1.2 בישראל היו שלושה מסלולי צמיחה עיקריים: הראשון היה בין השנים 1953-1965, השני בין השנים 1967-1973 והשלישי בין השנים 1986-1996.
המשותף לשלושת מסלולי הצמיחה היה בכך ששלושת מסלולי הצמיחה היו מוטה השקעות ויצוא (זה התבטא בכך שהנתחים העיקריים של תוספת התמ"ג הופנה להשקעה וליצוא) תוך כדי עלייה בפריון גורמי הייצור. זה גרם למצב שבו יכלו לייצר יותר ולכן גם למכור יותר, ההיצע השווה עצמו לביקוש ועודפי ההיצע הופנו ליצוא.
1.3 מערכת הקשר היא מעין משולש קשרים, כאשר מתרחש עליה בפעילות אחת היא משליכה על הפעילות השנייה שמשפיע על הפעילות השלישית וחוזר חלילה.
עליה בפריון יוצרת תמריץ להצמיח את המשק הצמיחה עצמה דוחפת את המשק ובזכות הפריון ניתן לנצל יתרונות לגודל, לפתח השקעות כדי להגדיל את הפריון ואת התפוקה העתידית ולמחקר ופיתוח, כ אלה יתבטאו בעתיד כצמיחה חדשה וחוזר חלילה.
עלייה בייצור ובפריון מעלה את יכולת התחרות של הייצוא, יותר מוצרים שניתן להציע, בעלות יותר נמוכה ו/או באיכות יותר גבוה וכו' (בזכות העלייה בפריון), בזכות זה השוק הבינלאומי של ישראל יכול להתרחב ליותר מדינות ובכך מתבטא הקשר בין ייצוא לצמיחה, ככל שהשוק הבינלאומי והייצוא מתרחב עם העלייה בפריון כך גדלה גם הצמיחה וחוזר חלילה.
2.
2.1 הצמיחה לנפש בין השנים 2006 לבין 2007: 2.16%=1 – [ (1+ 0.18/7.12) / (1+ 30/633) ]
2.2
2.2.1 שעור שינוי בכוח העבודה = 0.015 = L ביתא = 0.3 = B & = 0.7 השקעה = 82 = I השינוי בפריון = 0.07 = A שעור פחת שנתי = 0.05 = d הון = 900 = K

מספר התושבים = 7.45 = POP
תחזית הצמיחה של בנק ישראל בין 2008 לבין 2009:

9.28% =

המשך... פתרון תרגיל 3 - צמיחה כלכלית ופריון
2.2.2 הצמיחה לנפש הצפויה בין 2008 לבין 2009: 8.55%=1 – [ (1+ 0.05/7.4) / 1+ (0.0928) ]
2.3 כדי שצמיחה של התוצר תהיה 5% השינוי בפריון צריך להיות:
שינוי בפריון = 0.0252 = 2.52% 0.05*0.4 + 0.008*0.6 + ??? = 0.05
2.4 ההשקעה הנדרשת שתבטיח צמיחה לנפש של 2.445%: 1 + ?? [pic]Y 0.02445 = 1 – 0.031 = 1.006757 Y [pic]k

(41.5 – I)*0.3 + 0.015*0.7 + 0.01 = 0.031 71.6 = I 830

פתרון תרגיל 4 – תעסוקה, אבטלה, שכר ומדיניות שכר
3. הגדרת מושגים:
3.1 שיעור השתתפות בכוח העבודה: מתאר את היחס בין כוח העבודה[2] לבין כלל האוכלוסייה בגיל העבודה[3].
3.2 שיעור התעסוקה: מתאר את היחס בין המועסקים לבין כלל האוכלוסייה בגיל העבודה.
3.3 שיעור האבטלה: מתאר את היחס בין מספר הלא מועסקים[4] לבין כוח העבודה.
3.4 אבטלה סמויה: מצב שבו במקום העבודה יש יותר עובדים לביצוע המשימה מאשר מספר העובדים הנדרש לביצוע המשימה. אבטלה סמויה היא אינה אבטלה בפועל כי העובד כן מקבל משכורת אך בפועל אינו עובד.
4. ישראל, ביחס לשאר המדינות המפותחות בעולם, נמצאת במקום נמוך מאוד בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. למיקום הנמוך של מדינתנו משפיעים מספר סיבות מרכזיות: 1. קיומן של קבוצות דמוגרפיות מיוחדות: בישראל יש הרבה קבוצות דמוגרפיות שמורידות את שיעור ההשתתפות, אותן קבוצות בוחרות שלא לצאת לשוק העבודה משיקוליהן.
קבוצות דמוגרפיות כמו למשל ערבים שבה לא מרובל שאישה תצא לעבודה ורובן אכן אינן יוצאות לשוק העבודה, או למשל חרדים- בקבוצה זו הגברים החרדים מעדיפים להישאר ללמוד תורה בכוללים במקום לצאת לשוק העבודה ובכך הם אלו המורידים את שעור ההשתתפות. 2. קצב גידול האוכלוסייה: בארץ לכל משפחה יש כ- 3 ילדים בממוצע, בהשוואה למדינות OECD שבהן לכל משפחה יש כילד אחד בממוצע.
בישראל יש משאבים מוגבלים ולכן קצב הילודה גדל מהר יותר מקצב גידול מקומות העבודה, בכך נוצרת אבטלה מבני שרק הולכת וגדלה עם השנים. 3. גלי עלייה: ישראל מאופיינת בגלי עלייה גדולים, אמנם שעור ההשתתפות בקרב העולים החדשים מברית המועצות שעלו בשנות ה- 90 גבוה אך שעור ההשתתפות של כלל האוכלוסייה יורד בגלל התוספת הגדולה בגודל האוכלוסייה בגיל העבודה.
5. במהלך ארבעת העשורים האחרונים רואים שינוי מגמה בכל הנוגע להשתפות נשים בשוק העבודה. 1. העולם המערבי הולך ומתפתח ואיתו משתנים השינויים החברתיים, בעבר לא היה מקובל שאישה תצא לעבודה והיום המגמה היא שונה לחלוטין, זה מקובל שנשים משתלבות בשוק העבודה ואף יש חוקים למנוע אפליה של השתלבות נשים בעבודה בכדי להקל עליהן ולעודד אותן כן לעבוד.

5. 2. העולים החדשים (בעיקר מחבר העמים), גרמו לשינוי בתרבות, הנשים שעלו היו משכילות יותר והצטרפו מיד לשוק העבודה הן גרמו לכך שיותר נשים יצאו לרכוש השכלה ומקצוע ונכנסו לשוק העבודה. 3. במהלך העשורים האחרונים רמת החיים עלתה משמעותית והיום בכדי לפרנס משפחה ולעמוד בקצב העלייה של רמת החיים על שני בני הזוג לעבוד.
6. ההשקעה בהון האנושי משתלמת:
מעסיק- כאשר משקיעים בהון האנושי, כמו למשל קורסי הכשרה שונים במהלך העבודה תורמת לכך שהעובד יודע את העבודה טוב יותר או יודע אף מעבר לעבודה ולכן השקעה בהון האנושי תורמת לכך שהעובד שהוא מיומן יותר והושקע בו ייתן בהכרח יותר תפוקה.
עובד- עובד שיש בידו יותר ידע והוא מקצועי יותר דורש שכר גבוה יותר ואף לעיתים גם מקבל אותו, לכן כל שנרכוש יותר ידע ומיומנות ונתמקצע במקצוע שלנו נרוויח גם שכר גבוה יותר.
עובד שהושקע בו הון יודע שהמעביד יעדיף להשאיר אותו בעבודה ולכן הוא מקבל גם, מעבר להשקעה, ביטחון כלכלי.

נושא 5 – מאזן התשלומים והחוב החיצוני
1. שלושה אינדיקאטורים הקשורים למאזן התשלומים: 1. מקדם הסחר הבינלאומי: באינדיקאטור זה בודקים את שיעור סחר החוץ של המדינה מסך הפעילות הכלכלית בארץ. 513 X + M
0.668 = = 768 Y 2. מקדם העצמאות הכלכלית: נותן לנו אינדיקציה עד כמה המדינה תלויה בחו"ל באמצעות ההפרש, ככל שהתלות של המדינה נמוכה העצמאות שלה גבוה. 19- X - M
1.025 = = - 1 768 Y 3. היכולת הפיננסית של המדינה לעמוד בפני חובותיה לחו"ל, ככל שהוא גבוה יותר כך למדינה יש אפשרות לכסות את הפער. 56 רזרבות מט"ח
2.63- = = 19- X – M
2. מדינת ישראל נמצאת במצב ההפוך בשנת 2009 היא הייתה בעודף בחשבון השוטף הוא עמד על 7.5 מיליארד דולר ומהווה כ- 3.8% מהתוצר.
מיקומה של ישראל בין מדינות ה- OECD הוא 9 מבין 14 מדינות.
3. גלובליזציה
3.1 גלובליזציה: תהליך שבו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים מתקיימים במישור העולמי, ללא קשר לגבולות של מדינות או למרחקים גיאוגרפיים.
תהליך כלכלי הקשור בגלובליזציה הוא ליברליזציה של מטבעות (שוק המט"ח)
3.2 יתרונות: הגלובליזציה מביאה איתה מבחר עצום של סחורות וחומרי גלם, זה יכול להוביל לעלייה בפריון, בהשקעות, לצמיחה כלכלית ולירידת מחירים.
חסרונות: תהליך הגלובליזציה מושך מפעלים לייצר בחו"ל, במקומות בהם הייצור זול יותר, על חשבון הייצור בארץ.
הגדלת התחרות אמנם מורידה מחירים אבל מקשה על עסקים בארץ לשרוד.
כניסה של עובדים זרים התופסים מקומות עבודה ומורידים את שעור ההשתפות.
4. נטל חוב
4.1 נטל חוב פנימי: סך התחייבויות המשק כלפי האזרחים של המדינה. נטל חוב חיצוני: סך התחייבויות המשק כלפי חו"ל.

נושא 5 – מאזן התשלומים והחוב החיצוני
2. שלושה אינדיקאטורים לנטל החוב: 1. אחוז החוב מהתל"ג: היחס של החוב החיצוני מהתוצר, מציג לנו כמה המדינה חיבת מתוך ההכנסה שלה. 2. נטל הריבית על הייצוא: הייצוא הוא המקור העיקרי של מט"ח ולכן נבדוק איזה חלק מהיצוא יש להחזיר לחו"ל בצורת ריבית. 3. לחץ החוב החיצוני על הייצוא: הריבית על החוב החיצוני + החזר קרן שוטף מתוך הייצוא.
5. סחר חוץ
5.1 מקדם הסחר הבינלאומי בשנת 2008: 306 + 313
0.89 = 695

5.2 מקדם התלות הכלכלית בשנת 2007: 295 - 299
0.99 = - 1 663 [pic]
-----------------------
[1] עודף הייבוא, נכון לשנת 1985 היה כ- 4 מיליון דולר.
[2] כוח העבודה: בני 15 ומעלה, מועסקים או בלתי מועסקים.
[3] אוכלוסייה בגיל העבודה: כל בני 15 ומעלה.
[4] אדם לא מועסק: לא עבד בשבוע הקובע אך חיפש עבודה באופן פעיל והיה יכול להתחיל לעבוד לו הוצעה לו עבודה מתאימה.

----------------------- d*k=D D = 45 = 900 * 0.05
K = I – D K = 37 = 45 – 82 0.041 = (900 / 37) = ( K / K )

[pic]K *B + [pic]L *&+ [pic]A = [pic]Y
K L A Y [pic]Y
0.041*0.3 + 0.015*0.7 + 0.07 = Y