אוניברסיטת חיפה בית הספר לבריאות הציבור | הפסקה של הפלרת מי שתייה בישראל: בעד או נגד? | כלכלה פוליטית |

מגישה : מרקין טטיאנהמרצה : פרופ' מאיר פוגטש6/20/2013 |

הפסקה של הפלרת מי שתייה בישראל :בעד או נגד?
תוכן עניינים:
1.מטרת הפלרת המים
2. מבנה כימי
3.היסטוריה של הפלרה
4.יעילות ההפלרה
5.בטיחות ההפלרה
6.תמיכת אירגוני בריאות
7.הפלרת המים בעולם
8.התנגדות להפלרה
9.הפלרה בישראל
9.1 היסטוריה
9.2 עלות ההפלרה
9.3 התנגדות בישראל להפלרה
10. הגישות בקבלת ההחלטה
11. השקפת העולם של מקבלי החלטות
12. מרכזי הכובד ברמות שונות
13. השחקנים המרכזיים ,קבוצות אינטרס.
14.עמדה אישית בנושא הפסקת הפלרת מי שתיה בישראל.

1.מטרת הפלרת המים
אמייל השן בנויה בחלקה מחומר המכונה הידרוקסילאפטיט, שהוא מהוה בסיס חזק. פלואור משפיע על המבנה הכימי של החומר הנ"ל והופך אותו לפלואורופטיט – שזה בסיס חלש יותר. בסיס חלש זה פחות ניתן להשפעת החומצות שתוקפות את אמייל השן (חומצת חלב, משל, שנוצרת ע"י רובד חיידקי השיניים) וגורמות לתופעת עששת.
עששת – מחלה שכיחה מאד ממנה סובלים כ95% מהאוכלוסייה. היא גורמת לנזק בלתי הפיך לשן. "עששת היא מחלה בה נגרם ריקבון והרס של השיניים כתוצאה מפעולתם של חיידקים וממחסור חמור בוויטמינים ומינרלים שגורם לשיניים להיות רכות ופגיעות. עששת עלולה לגרום לאי נוחות, לכאב, הפרעה בתפקוד(לעיסה, דיבור) ובאסתטיקה של החיוך והפנים."(ההגדרה נלקחה מוויקיפדיה)

משחות שיניים רבות מכילות פלואורידים, לפעמים סוגים שונים שלהם כגון אמין פלואוריד (NH3F), נטראן פלואוריד ((NAF.
בחלק מהמדינות הוחלט על הפלרת המי שתייה לציבור הרחב, כדי לאפשר לשכבות אוכלוסייה שונות הספקת מים מופלרים. מדובר על שכבות אוכלוסייה עם רמה סוציואקונומית נמוכה או נמוכה מאד, שרמת המודעות וחינוך שלהם לבריאות השן נמוכה ביותר.
ריכוז הפלואור שמוכנס למי שתייה מוגבל לערכים מסוימים, תלוי באזור ההפלרה, ריכוזו במי תהום באזור, אקלים מקומי ,הרגלי בריאות של האוכלוסייה באזור וכ"ד(זה נכון לכל המדינות שמפלירות את מי השתייה – 27 מדינות ברחבי העולם, כ 400 מיליון איש נהנים ממים מופלרים היום).

2.מבנה כימי
הפלרת המיים נעשית בד"כ על ידי הוספה למי שתייה של אחת משלוש תרכובות:
1.נתראן פלואוריד – NaF
2. חומצה פלואורוסיליצית – H2SiF6
3. נתרן פלורואציסטי - Na2SiF6
נתרן פלואוריד – היה החומר הראשון בשימוש להפלרה, למרות רעילותו. זה חומר לבן, חסר ריח או טעם, בא בצורת גבישים לבנים ומומס במים בקלות, ומתפרק בהם ליוני פלואור ונתרן ששניהם לא נחשבים לרעילים בריכוזים נמוכים. לאחר ההמסה ריכוזו במים נמוך. שימוש בו ,מבנה כימי, רעילותו והשפעותיו על בריאות נלמדו בקפידה ברחבי העולם.
חומצה פלואורוסיליצית – תוצר לוואי של תעשיית הפוספטים. כאשר היא מתפרקת במים, הופכת ליוני פלואוריד, מימן וסיליקה, ששלושתם בעצם לא רעילים לגוף האדם במינונים מעטים. חומרים הנ"ל מורידים את החומציות של מי שתייה מעט מאד.
מה זה פלואוריד?
פלואוריד קיים באופן טבעי במים בכל העולם בריכוזים שונים. מקורותיו באים ממי תהום, מים עליים ומי קולחים. הוא מרכיב כ 0.1.% ממבנה כרום כדור הארץ, חלק מסלעים געשיים, סלעי משקע ימיים וסלעי גרניט. פלואור לא נמצא כאלמנט כימי נפרד בטבע. הוא תמיד בא כחלק מתרכובת כימית כלשהי שבונה מינרלים שונים. מלחי פלואוריד משמשים כמקור לתוצרת אלומיניום, כקוטל מזיקים.
משנות ה 30 של המאה הקודמת – פלואוריד מוכנס למי שתיה למניעת עששת השן במדינות שבהן ריכוז הפלואוריד במים נמוך מאד.

3. היסטוריה של הפלרה
פלואורוזיס – מחלה, העיקר בעיה אסטטית, שמתבטאת בכתמים חומים-שחורים על אמייל השן. בשנות ה 20 של המאה הקודמת נעשו מחקרים בקולורדו ארה"ב, והתברר שמקור הכתמים הוא ריכוז גבוה מאד של פלואוריד במי שתייה. נמצא קשר הפוך בין פלואורוזיס לעששת.
בשנת 1931,כאשר נמצא קשר בין פלואורוזיס לריכוז פלואור במים, ביצע ד"ר ט. דין, קצין רפואת שיניים בשירותי בריאות הציבור האמריקאי, מחקר שהתפרס על 21 ערים בארה"ב וחקר את הקשר בין רמות הפלואוריד במי שתייה לאחוזי העששת ופלואורוזיס באוכלוסייה.(1)
מספר מחקרים נוספים בשנות ה40 בארה"ב הוכיחו שרמת התחלואה בעששת פחות ב 50%-60% בערים עם אחוזי פלואוריד גבוהים יותר במי שתייה.(2)
לראשונה הוכנס פלואוריד למים במיצ'יגן ארה"ב בשנת 1945. 4.יעילות ההפלרה
ב60 שנים אחרונות בוצעו מחקרים שונים ברחבי העולם בנושא של השפעת הפלואוריד במי שתייה על המצאות עששת באוכלוסייה.
בחלק גדול של המחקרים נמצא קשר ישיר שמוכיח יעילות של הפלרת מי שתייה והורדת אחוזי התופעה באוכלוסיית מבוגרים וילדים כאחד. אומנם , בעידן חדש שלנו ,שזמינות הפלואור היא גבוהה גם ממקורות נוספים כגון: חלב, מוצרי מזון שונים אחרים, עדיין חלק מהמומחים מיחסים 20-40%% הצלחה במניעת עששת דווקא להפלרת מי שתייה. (3)
אם זאת,, ישנם מקורות רבים שלא מראים כל קשר בין הפלרה למניעת עששת, כמו כן מקורות שונים שמדברים על נזק ההפלרה. מקורות אלה הם בעיקר עיתונות, ומחקרים סיניים שלא מתאימים לאוכלוסייה באירופה מכיוון שבסין ,הודו ואזור המזרח הרחוק ריכוזי הפלואוריד במים הטבעיים הם מאד גבוהים מהנורמה המקובלת בעולם המערבי.
יש טוענים שהפלרת מים גורמת לאוסטאו-סארקומה , אי ספיקת כליות ,ירידה ברמת אינטליגנציה וכ"ד.
ב2006 , למשל, נערך מחקר מקומי באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, שהוכיח קשר בין הפלרת מי שתייה להופעת אוסטאו-סארקומה אצל ילדים בנים בני 6-8 .הם מצאו קשר סטטיסטי , אך לא בהכרח סיבתי. לא נמצאו יותר מחקרים שהוכיחו את הקשר הזה.

5.בטיחות ההפלרה
לפי דיווח של משרד הבריאות ישנן הנחיות מפורטות לתכנון מפורט וכללי החזקה של מתקני הפלרה בארץ שהוצאו במרץ 2008. בדוח זה מוגדרים תקנים וכללי בטיחות העבודה של משאבות מינון, מכלים וציוד עזר בתהליכי הפלרת מי שתייה בישראל.
בעולם – בשנת 1993 הוציאה מועצת המחקר הלאומי בארה"ב דו"ח שמצביע על העובדה שרמות הפלואוריד המותרות למי השתייה לא מהוות כל סיכון לתחלואה בסרטן, אי-ספיקת כליות, מחלות שלד וכו'.(4)
יש דעה מאד מקובלת בין החוקרים בעולם המערבי שפלואוריד יכול להיות מסוכן אך ורק כאשר נמצא במי שתייה או בקרקע (באופן טבעי) בריכוזים גבוהים מהמותר(מעל 4-10 מ"ג לליטר),וכאשר נחשפים אליו בריכוזים הנ"ל במשך תקופה ארוכה מאד.

6. תמיכת אירגוני בריאות * ארגון בריאות העולמי WHO תומך בהפלרת מי שתייה מ שנת 1964
1994-פירסמה ועדת מומחים של WHO דו"ח שאישש את תמיכת הארגון בהפלרה כאמצעי בטוח ויעיל למניעת עששת השן. * ה CDC – המרכז לבקרת מחלות ומניעתן- הודיע ב1999 שהפלרת המים נמנית בין עשרת ההישגים הגדולים בבריאות הציבור במאה ה -20,והיא הגורם המרכזי שהקטין את עששת השיניים בעולם במאה הקודמת. * משרד הבריאות של ישראל תמכה עד אפריל 2013 בנושא ההפלרה * איגוד רופאי שיניים בישראל –תומך בנושא. יש מידע רב על עששת השן ויעילות הפלואוריד למניעת המחלה באתר האיגוד המקצועי הזה.

7. הפלרת מים בעולם
לפי נתונים שהתפרסמו בדוח של משרד הבריאות הישראלי "מדיניות וחקיקה בנושא הפלרת מי שתייה – סקירה משווה" שנכתב בדצמבר 2011 , ידוע כי ב1998 באיחוד האירופי התקבלה דירקטיבה בדבר איכות המים המיועדים לשתייה לבני-אדם.(5) הדירקטיבה, שנכנסה לתוקף ב 2003, אינה קובעת מדיניות בדבר הפלרת המים ,אך דורשת מהמדינות באיחוד האירופי לקבוע סטנדרטים של מי שתייה ע"י קביעת ריכוז מרבי לפלואוריד במי השתייה שלא יעלה על 1.5. מ"ג לליטר.
כמו שצוין קודם,27 מדינות בעולם ובהן 400 מיליון תושבים מקבלים, נכון להיום , מי שתייה מופלרים במינונים המותאמים לאקלים, ריכוז הפלואוריד במים באזור.
ישנן מדינות שלא מפלירות מים עקב קשיים טכניים בבניית מערכות סינון ,חוסר כוח אדם, חוסר משאבים כלכליים וסיבות רבות אחרות.
רוב הארצות מתחלקות ל 3 קבוצות עיקריות: * אלו שמתירות הפלרה * אלו שלא מתירות הפלרה * אלו שמחיבות הפלרה

המדינות המתירות הפלרה : אנגליה, ניו-זילנד, גרמניה, ארה"ב, אוסטרליה. לרוב ההחלטה על הפלרה מתקבלת ברמה של רשויות מקומיות. למרות ההיתר – בגרמניה אין הפלרת מים מסוף שנות ה 90. בארצות הברית גם המדינה מעורבת בתהליך קבלת החלטות בנושא. כמו כן באוסטרליה הפלרה היא בסמכות המדינות וטריטוריות (בגלל מרחקים, אקלים חם במיוחד ), ובחלקן הנושא מאוגן ומחויב בחוק.

המדינות שלא מתירות הפלרה : שבדיה , צ'כיה והולנד . במדינות הנ"ל המדיניות של משרד הבריאות או משרד להגנת הסביבה בנושא ההפלרה לא מתירה את הפלרת מי השתייה.

המדינות המחייבות הפלרה : רק בשתי מדינות ישנה חקיקה המחייבת את ההפלרה והן אירלנד ומדינת קווינסלנד באוסטרליה.

8. התנגדות להפלרה
התנגדות להפלרה זה נושא ,שהדיון עליו לא מפסיק מאז שהתהליך התחיל בעצם. משנות ה50 של המאה הקודמת נעשו מאות מחקרים בעולם שניסו להוכיח את ההשפעה השלילית של הפלואור על בריאות האדם. חלקם מצאו קשר בין המחלה המסוימת לבין רמות הפלואור הגבוהות בגוף, חלק גדול יותר הפריח את הממצאים ההם.
הרבה כתבי עת בעיתונות ובבלוגים מוקדשים לנושא הכואב, אגודות וארגונים התנדבותיים רבים קמו כנגד התהליך המפורסם הזה. הטענות העיקריות כנגד התהליך הן: * פלואור – תרופה מונעת עששת בכפיה לכלל האוכלוסייה. * המינון בו ניתן הפלואוריד כלל אינו נשלט. אדם ששותה עשר ליטר ביום מקבל פלואוריד בכמות גדולה ביחס לאדם שאינו שותה מי ברז. * כפיית הפלואוריד כלל אינה מתחשבת בגיל, מין, או בעיות רפואיות, כל אזרח מקבל מינון כל שהוא התלוי בכמות מי הברז אותו הוא שותה. * ההפלרה עשויה לגרום לבעיות בריאותיות (פגיעה במערכות שונות כמו מערכת העצבים, כליות, עצמות ועוד, בעיקר בקרב אנשים שהמערכת החיסונית שלהם פגועה ובקרב חולים כרוניים הסובלים מסכרת וממחלות כליות, צרכני כמויות גדולות של מים ומקבלי טיפול דיאליזה). * תוספת הפלואור למים כמוה כתוספת כימיקל רעיל למי השתייה. לפלואור קוראים "רעל עכברים". * חשש לבעיות סביבתיות חמורות. רק 7-8% מהמים המוזרמים בערים משמשים לשתייה, שאר הכמות משמשים למטרות אחרות (רחצה, כביסה, כלים וכיוצא בזה). לפיכך רוב הפלואור המוסף למים אינו משמש למניעת עששת ומזהם את הסביבה. * קיימת מחלוקת מדעית לגבי מינון הפלואוריד המומלץ לצריכה. * מדינות רבות בעולם מתנגדות להפלרת מי השתייה. * עלות – תועלת. * פגיעה במערכת הצנרת. * הצבת מכלים עם חומצה פלואורו-סיליצית מציגה סיכונים סביבתיים, בייחוד שמדובר בבארות הסמוכות למבני מגורים או מוסדות ציבור. * ישנו סיכון לתקלה טכנית בעטיה יוזרמו כמויות גדולות מדי של פלואוריד למי-השתייה (הפלואוריד יגרום להרעלה מידית אם יצרך בכמויות גדולות). * מפעלי כימיקלים מוכרים את הפסולת הכימית לרשויות מקומיות למטרות הפלרה במקום להשקיע כסף בהיפטרות מהפסולת הרעילה.
חלק מהטענות הנ"ל הן נכונות ,בעיקר השנייה והשלישית ברשימה וגם הנושא של עלות - תועלת. כל שאר הטענות שנויות במחלוקת.
הוכח ע"י משרד הבריאות בישראל שהחומצה הנ"ל לא פוגעת בצנרת אלא אפילו מגינה על השכבות הפנימיות מקורוזיה מהירה;
הצבת החומצה ליד אזורי המגורים – זה נכון לגבי כל חומר כימי שמשתמשים בו בתעשייה לאו דווקא החומצה הנ"ל.
לגבי המחלוקת המדעית בקשר למינון של פלואור המומלץ לצריכה - אז כמעט ואין מחלוקת. יש תקנות בחלק מהארצות שהוזכרו קודם לכן ,שמגדירות את המינונים המקסימאליים המומלצים של פלואוריד במי השתייה לפי סוג אקלים וכמות המים הנצרכת.

9. הפלרת מי שתייה בישראל
9.1 היסטוריה * בשנות ה 70 נערך סקר בארץ בקרב יהודים בני 12 ברחבי הארץ והתברר שבצפון רמות הפלואוריד נמוכות מאד במים, שיעור היארעות העששת נמצא ביחס הפוך לריכוז הפלואור במי השתייה. * בשנת 1982 בירושלים ו ב1983 בקיבוץ עין החורש נעשה ניסיון ראשון להפלרת מי השתייה. * לפי נתוני משרד הבריאות היום כ 68% מכלל האוכלוסייה בישראל מקבלים אספקת מים עם פלואוריד בריכוז "המיטבי" המומלץ ע"י משרד הבריאות. * 1998 – ועדת העבודה, רווחה והבריאות של הכנסת אישרה תקנות שמחיבות את ספקי המים לספק את המים עם פלואוריד למושבים בעלי מעל 5000 תושבים. * 2007 – ועדת עדין (6) .הועדה קבעה תקנות איכות מי שתייה החדשים ,הועדה המליצה בין היתר על הסרת חובת הפלרת מי שתייה בישובים ,כך שזו לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה של הרשויות המקומיות על-פי צורכי הציבור באזור. * אפריל 2013 – שרת הבריאות יעל גרמן אישרה תקנות המים: הפלרת מי השתייה תיפסק מ 2014. לטענתה התקנות החדשות צפויות לשפר משמעותית את איכות מי שתייה בברזים. לדברי השרה במהלך השנה הקרובה יגובשו במשרד הבריאות הדרכים להילחם בעששת מבלי להפליר את מי שתייה.

9.2 עלות ההפלרה
על פי החישובים נמצא כי העלות השנתית של הפלרת מי-שתייה היא כחצי דולר בממוצע לשנה לאדם( מידע נלקח מויקיפדיה). בישראל העלות עומדת על 2-3 אגורות לכל ממ"ק של מי- שתייה ( 7 ).
2002- יעל גרמן, בהיותה ראש עיריית הרצליה , העריכה את עלות ההתקנה של מערכות ההפלרה בהרצליה :האחזקה כ- ‎600,000 שקל בשנה; התקנת מערכות סינון כ- ‎1.4 מיליון שקל; בארץ - בין 140 ל-200 מיליון ש"ח, והאחזקה השוטפת עולה בין 60 ל-120 מיליון ₪ (המידע הזה נלקח מוויקיפדיה ולא ברור על מה מבוסס החישוב). מאידך, חישובי עלות—תועלת (Cost-Effectiveness) מראים כי ההפלרה היא אמצעי יעיל מבחינת בריאות הציבור. כל דולר המושקע בהפלרה יחסוך כ-38 דולר בעלויות טיפולי שיניים עתידיים (8;9).
9.3 התנגדות להפלרה בישראל * 1979 -" איגוד למען בריאות העם בישראל" , הוא דרש:" להפסיק מיד את ההכנות להזרמת פלואוריד למי השתייה לפני שיתברר בבית משפט אם יש רשות לכך, לכפות את הדבר על כל הציבור נגד רצונו". * שנות ה 90 - עמותת "אדם, טבע ודין" וארגונים אחרים מתחום איכות הסביבה פועלים בדרכים משפטיות, ציבוריות, תקשורתיות ופרלמנטאריות שונות כנגד ההפלרה. * ההפלרה של מי השתייה כמוה כהחדרת תרופה למי השתייה וללא הסכמה מדעת עומד בסתירה לחופש הפרט ולחירותו ( כמו גם פגיעה בחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996). * תוספת פלואור למי השתייה כתוסף מזון מנוגד לתקנות בריאות העם. * 2002- המאבק של עיריית הרצליה נגד הפלרה מקומית. הוגשה עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות והמשרד לבריאות הסביבה ונדחתה בהמשך. * "נתונים מארגון הבריאות העולמי מראים, כי הקצב של הירידה בעששת במדינות שאינן מפלירות הוא אותו דבר כמו במדינות שכן מפלירות "(10).

10. הגישה בקבלת החלטות
באפריל 2013 התקבלה החלטה ע"י יעל גרמן ,שרת הבריאות החדשה של ישראל, לגבי הפסקת הפלרת מי השתייה בישראל מתחילת שנת 2014 (תקנות מי שתיה חדשות שאושרו בכנסת כבר ביולי 2012).
הגישה המתאימה לתהליך זה – היא גישה פלוראליסטית. לפיה תוצאה כלכלית ובריאותית משקפת את מגוון האינטרסים של קבוצות וגופים שונים. בהתאם לעקרונות הגישה הזו פלורליזם הוא "עיקרון חשוב מאוד כיוון שמדובר בהכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות שונות, צרכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא ההכרה בזכותן של הקבוצות השונות זו מזו במדינה לבטא את עצמן וכן להתארגן בקבוצות, להתאגד ולממש את האינטרסים שלהן. כאשר מדינה דמוקרטית מאפשרת חופש פלורליסטי, הקבוצות השונות בחברה מבחינה דתית, חברתית, כלכלית וכו', שומרות על הזהות הייחודית שלהן תוך בסיס משותף מאחד לחברה כולה."(11). במהלך שנים רבות בארץ ובעולם ארגונים שונים הביאו את דעתם חיובית או שלילית בנושא. הנושא נחקר ונבדק מבחינות שונות – ז"א לא הייתה התעלמות מוחלטת של המדינה/מש' הבריאות מהנושא הכואב.

11. השקפת העולם של מקבלי החלטות
בתהליך ארוך זה נצפית השקפת העולם הליבראלית שמנסה לשפר את שיתוף הפעולה בין "שחקנים " שונים לתווך ארוך ולשכנע את כולם שבסופו של התהליך תתקבל החלטה המשתלמת לכולם וכולם רק ירוויחו מזה – מצב של WIN-WIN. כך מנסה הממשלה ומשרד הבריאות להציג את השקפת עולמם, אך לדעתי השקפת עולם האמתית, מוסתרת, אולי חלק יגידו שזה מין קונספירציה ממשלתית, היא ראליסטית , כי מגיעים בסופו של דבר לסכום אפס – יהיו כאלה שירוויחו מהתהליך וכאלה שבטוח יפסידו.

12. מרכזי כובד ברמות שונות
ברמת המדינה – הממשלה , הסכימה להכניס שינויים למדיניות של משרד הבריאות בנושא של איכות מי שתייה והפלרת המים בישראל. תהליך זה ארוך תווך ויראה את התוצאות האמתיות רק בעוד כמה שנים לאחר הכנסת החידוש.
ברמת מוסדות ומבנים - לפי הגישה הסטרוקטורליסטית למנגנון יש השפעה רבה על התוצאה. בקבלת החלטה הנ"ל יש מספר גורמים שמרכיבים את הסטרוקטורה , את המנגנון שפועל למען הרעיון. מדובר כאן במשרדי הממשלה , כגון מש' הבריאות, מש' האוצר, מש' לאיכות הסביבה ,קופות חולים ; מדובר גם בחברות שקשורות לתהליך כמו חברת "מקורות " ו"שחם מקורות ביצוע" שהיו אחראים על תהליכי סינון והפלרת המים בישראל; חברת "כימיקלים ישראל" שלפי מקורות מסוימים הם היו הספקים העיקריים של פלואור תעשייתי ל"מקורות" ;כמו כן מדובר באיגודים ועמותות למיניהם שפעלו בעד תהליך הפסקת ההפלרה, איגוד רופאי שיניים וציבור הרחב. ברמה של קבוצות אינטרס – אם נלך מלמעלה למטה אז שוב מדובר במשרד הבריאות, משרד האוצר, משרד לאיכות הסביבה, חברת "המקורות וחברת הבת שלה חברת "כימיקלים ישראל" , קופות חולים, איגוד רופאי שיניים, עמותת " אדם, טבע ודין", איגוד למען בריאות העם בישראל, עמותת "איזון חוזר", הציבור הרחב ( ילדים, עניים וכד'). 13. השחקנים המרכזיים – קבוצות אינטרס משרד הבריאות : * אינטרס כלכלי – לנסות להשפיע על מש' האוצר בעקבות השינוי ולבקש תוספת תקציב לטיפולי שיניים, תכניות מניעה וכו' * אינטרס פוליטי – בגלל שהתנגדות הציבור להפלרה הייתה מאד רחבה ורב שנתית, הפעולה של המשרד לקראת דרישותיו של הציבור עלולה לחזק את עמדתו של המשרד החדש וגם , אולי ,לתת לו קרדיט בהחלטות העתידיות. * אינטרס מעמדי – משרד הבריאות מעדיף להיות במעמד של משרד שמגן על זכויות הציבור, פועל לטובת הציבור והולך לקראתו . * אינטרס חברתי – "כמו שאני עושה הכול למענכם, כך גם אצפה מכם לעשות זאת למעני" יכול לבקש המשרד מהחברה שלמענה הוא "נלחם".
משרד האוצר : * אינטרס כלכלי? יש רושם שמשרד האוצר נשאר ניטרלי ביחסו לנושא ההפלרה. ייתכן ובשלב זה אין להפסקת הפלרה שום השפעה משמעותית על התקציב וזה חשוב לאוצר מאד.
משרד לאיכות הסביבה * אינטרס פוליטי -- קידום תדמית של המשרד בעיניי האוכלוסייה. * אינטרס חברתי – פועל למען האוכלוסייה שהוא מייצג ולטובתה. * אינטרס מקצועי -- הפלרת המים מבחינתו זה אחד הגורמים המזהם את הסביבה, הגעה להחלטה של הפסקת הפלרה משיגה את האינטרס המקצועי שלו בתחום זה.

קופות חולים * אינטרס כלכלי -- הפסקת הפלרה עלולה להגביר מודעות לבריאות השן, השקעת הציבור אמורה לעלות .כמו כן תהיה הזדמנות לקופות לבקש כסף נוסף מהמשרד על קידום ו תכניות מניעה בבריאות השן. * אינטרס מקצועי -- קידום נושא בריאות השן באוכלוסייה. * אינטרס חברתי -- כביכול נובע מאינטרס מקצועי של הקופות לקדם את נושא בריאות השן בקהילה.

חברת "מקורות" * אינטרס כלכלי – פחות השקעה כלכלית תידרש כאשר יורידו את משאבות הפלרה במדינה. פחות כוח אדם יהיה מועסק בהפעלת משאבות ובפיקוח עליהן. * אינטרס פוליטי – החברה מראה לציבור שחשובה להן הדעה שלו והן איכות הסביבה. העלאת תדמית של החברה בעיני הציבור.

חברת "כימיקלים ישראל" * אינטרס כלכלי -- לא ברורה עד הסוף העמדה של החברה. ייתכן והשפעה כלכלית של מניעת הפלרה לא משמעותית עבורה באופן גלובאלי. מאידך , יתכן ולחברה יש שיקולים כלכליים אחרים, כמו למשל, לבקש תוספת סבסוד על תהליכי עיבוד פסולת כימית. * אינטרס פוליטי -- כנראה שיש גם אינטרס שכזה. חלק מאנשי הממשלה בסוף שנות ה90 עברו לעבוד תחת חסותם של אחים עופר, שקנו אז את החברה מהאוצר ( או להפך עברו לממשלה ) . ביניהם עו"ד יעקוב נאמן, שר האוצר לשעבר, יצחק הרצוג , שניהל את משרד עורכי דין של אחים עופר ואח"כ נהיה שר הרווחה, בייגה שוחט , שר האוצר לשעבר ואח"כ מונה כדירקטור של "כימיקלים ישראל" והרבה אחרים. חלקם עזרו בהפרטה של החברה ע"י אחים עופר, חלקם תמכו מאד בתהליך הפלרת מים בישראל.
עיריות
* אינטרס כלכלי -- לא צריך להשקיע יותר מיליוני שקלים בקניית חומרים להפלרה ולשמירה על ציוד המיועד להפלרה. * אינטרס חברתי – פחות גורם מזהם סביבתי אחד באזור העיר.

עמותות ואיגודים * אינטרס חברתי – פועלים למען הציבור הרחב ומציגים את האינטרסים של החברה מול ממשל. מנסים להיות בעלי סמכות מספיק גדולה בעיני הציבור במאבקיהם מול רשויות בדרגות שונות. * אינטרס מקצועי -- קולם נשמע בממשלה וזה סיכוי טוב לעלות את רמת ההשפעה שלהם על הממשלה בהמשך? * אינטרס פוליטי – השגת תדמית מסוימת בעיני הציבור והממשלה, יכולת קידום האינטרסים בצורה "מקובלת" יותר ע"י הממשלה.
רופאי שיניים * אינטרס כלכלי - יותר רוח מהשקעה פרטית וציבורית בבריאות השן, אפשרויות תעסוקה גדלות. * אינטרס מקצועי – קרקע עשיר למחקרים בנושא הנ"ל, אפשרות פיתוח רפואת שיניים מניעתית עוד יותר מפותחת. * אינטרס חברתי -- העלאת מודעות לבריאות השן בציבור.
הציבור
* אינטרס בריאותי -- למנוע חשיפת הגוף לגורם סיכון האפשרי למחלות רבות. * אינטרס אתי -- לא לקבל טיפול בכפיה ,ללא הסכמה של כלל האוכלוסייה. * מבחינה כלכלית , כמובן, הפסקת הפלרה עלולה לפגוע בכיס של השכבות העניות יותר – כי אם להאמין למחקרים שנערכו ב50 שנים אחרונות בנושא (1,4,5), רמת הפלואור הלא מספקת במים עלולה להעלות סיכוי להתפתחות עששת באוכלוסייה, וזה טיפולי שיניים נוספים למבוגרים ובמיוחד לילדים, הוספת כסף על משחות שיניים יקרות יותר וכו'.

14.עמדה אישית בנושא הפסקת הפלרת מי שתיה בישראל
קשה לי להגדיר את עמדתי לנושא המסובך הזה, כי מצד גיסא אני מסכימה שבמים שאנחנו שותים ,או משתמשים לצרכים אחרים , יש מספיק תוספות לא רצויות שאמורים לעשות אותם ניתנים לשימוש, אז למה להוסיף עוד אחת ? מאידך - האם הפסקת הפלרה תעשה את המים נקיים יותר וניתנים לשתייה - אני לא בטוחה, הרי יש בהם גם כלור ,מגנזיום, והרבה דברים מעניינים אחרים.
תרופה בכפייה? אז מה הם אותם כלור , מגנזיום וכו'? אולי בסה"כ ניסו להגן על השכבות החלשות שבינינו , לשפר את רמת החיים שלהם? או שאני "חיה בסרט"?
דעתי היא כזאת – אם החליטו להפסיק את התהליך ,חייבים לדאוג לאוכלוסיות החלשות בנושא מכיוון אחר – הכוונה, הדרכה, להשקיע במניעה, אולי להוריד מחירים על מוצרי בריאות השן? הרי אנחנו לא אמריקה, כאן אמורה להיות סולידאריות בנושא, כמו בכל דבר אחר. השאלה כמה יעלו לנו הסולידאריות וקידום אינטרסים פוליטיים של משרדי ממשלה החדשים בכלל ושל השרים בפרט.?

ביבליוגרפיה : 1. Arnold FA , Likins RC, Russel AL & al .Fifteenth year of the Grand Rapids fluoridation study. J Am Dent Association, 1962;65: 780-785 2. Burt BA, Eklund SA. Dentistry ,Dental practice and the community .5th ed. Philadelphia, Pennsylvania: WB Saunders, 1999 3. McDonagh MS, Whiting PF, Wilson PM, Sutton AJ, Chestnutt I, Cooper J, Misso K, Bradley M, Treasure E, Kleijnen J. Systematic review of water fluoridation. BMJ. 2000 Oct 7;321(7265):855-859 4. ‏National Research Council ,Health effects of ingested fluoride. Report of the Subcommittee on health effects of ingested fluoride. Washington , D.C: National Academy Press;1993 5. Council Directive 98/83/EC of 3 November 1998 on the Quality of Water Intended for Human Consumption. 6. http://www.israelwater.org.il . ועדה לעדכון תקנות איכות מי השתייה – ועדת עדין. 7. אריק קרסנטי, הרולד סגן-כהן, יובל ורד, אלקס לבנטל. רמה מיטבית של פלואוריד במים ובריאות הציבור. הרפואה כרך 142 , חוב. יא ( נובמבר 2003 ) ע' 1- 5. 8. פרוטוקול 504 של וועדת העבודה , הרווחה והבריאות 9. CDC fluoridation fact sheets: Cost Savings of Community Water Fluoridation 10. פרוטוקול מס' 196 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות,יום שלישי, א' בניסן התשס"ז (20.03.2007), בשעה 14:00.

11. //he.wikibooks.org/wiki/ אזרחות לבגרות/פלורליזם, סובלנות והסכמיות