רקע הארגון שנבחר:
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים הוקם בספטמבר 1995 במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. הארגון הוא הגוף הראשון שהחל למדוד באופן מרוכז את נושא היפגעות ילדים.
תיאור הבעיה (סיבות, גורמים, מאפיינים, נפיצות):
העובדה שתאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל הינה הבעיה המרכזית בגינה הוקם הארגון. על פי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) היפגעות ילדים היא מגפת האלף השלישי. מיותר לציין, כי תאונות גורמות לסבל אנושי רב מחד, ועלויות משקיות וציבוריות מאידך, ועל כן על צמצום שלהן מתורגם ישירות לשיפור איכות החיים האישית והציבורית גם יחד.
להלן מספר נתונים סטטיסטיים במדינת ישראל בשנים 2006-2008: 1. מתוך אוכלוסיה של כ 2.4 מיליון ילדים בגילאי 0-17 בישראל, כ 182,000 ילדים מופנים לחדר מיון מדי שנה, כ- 69% מהפניות הם תוצאה של היפגעות לא מכוונת, בכ- 29% מהפניות הכוונה לא הייתה ידועה, וכ-2% מהפניות הן תוצאה של היפגעות מכוונת. 2. כ-24,000 ילדים מגיעים למצב הדורש אישפוז, כאשר יותר מ 93% מהאשפוזים הם תוצאה של היפגעות לא מכוונת. 3. כ-144 ילדים בממוצע נהרגים, כ-81% מהמקרים (117 ילדים) כתוצאה של היפגעות לא מכוונת.
בשנת 2008 נהרגו 181 ילדים ובני נוער בגילאי 0-19 כתוצאה מפגיעות. אם ניתן היה להפחית את שיעור התמותה מפגיעות ולהשוותו לרמה בהולנד, אחת המדינות הבטוחות ביותר, ההערכה היא כי חייהם של 47 ילדים (26%) היו ניצלים.
הרקע להקמת הארגון:
מייסדי הארגון הם: 1. פרופ' יהודה דנון –רופא ילדים, ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הילד ולפדיאטריה, מכהן היום כנשיא מייסד של הארגון. בשנת 2005 הוענק לפרופ' דנון אות מופת מטעם שר הבריאות, על תרומתו הייחודית לקידום בטיחותם של הילדים ומניעת היפגעותם, על העלאת המודעות העולמית למצב הילדים ועל העמדת מאות תלמידים, ההולכים בדרכו ומתמחים ברפואת ילדים, בטיחותם ורווחתם. 2. ד"ר מיכל חמו-לוטם - רופאת ילדים ובוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית. מכהנת היום כמנכ"לית אלכ"א ואגף להתנדבות ופילנטרופיה - ג'וינט ישראל, לאחר שכיהנה כמנכ"ל 'בטרם' בין השנים 1995 – 2008. הארגון פועל להפחתת היפגעות ילדים מתאונות לא מכוונות במגוון דרכים, ביניהן: 1. קידום תוכנית לאומית לבטיחות ילדים- פעילות מול משרדי הממשלה לקידום תוכנית לאומית לבטיחות ילדים שתפעל בשיתוך פעולה בין משרדי. 2. מיזם NAPIS- פיתוח מסד נתונים מרכזי שירכז את כל הידע על היפגעות ילדים בישראל. 3. 'בטרם' בעיר- עבודה למול רשויות מקומיות לקידום בטיחות ילדים ברשות המקומית. 4. 'בטרם' בחברה הערבית- עבודה ממוקדת של העמותה למול החברה הערבית, פיתוח שלוחה של העמותה הפועלת במסגרת החברה והתאמה תרבותית של כל עשייתה. בשנת 2001 הארגון הציב לעצמו יעד לצמצום 30% מהיפגעויות הילדים בישראל, ובשנת 2007 השיג יעד זה והגדיר לעצמו יעדים שאפתניים ומדידים חדשים. היעדים שהארגון מציב לעצמו היום הינם: 1. הפחתת שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילי 0-17 ב 35% עד שנת 2020 (בהתאם ליעדי 'יוזמה לעתיד בריא' 2020 של משרד הבריאות). 2. הפחתת שיעורי תמותת ילדים ערבים מפגיעות, כך שהפער בהשוואה לילדים יהודים יצטמצם ב-25% לפחות* עד שנת 2020. ארגון 'בטרם' הוכר על-ידי ממשלת ישראל כמוביל מקצועי בבטיחות ילדים בישראל, והוא נציג ארגון Safe kids World Wide בישראל, וכן ארגון הגג האירופי לבטיחות ילדים- European Child Safety Alliance. רקע שיווקי: המוטבים החברתיים של הארגון הם ילדים בגילאי 0-17 (מחולקים ל-4 קבוצות גיל: תינוקות, פעוטות, ילדים ונוער) קהלי המטרה של הארגון שבהם נתמקד הם: 1. קהל המטרה העיקרי: הורים, סבים וסבתות ובני משפחה אחרים 2. קהלי המטרה המשניים: אנשי מקצוע, מובילי דעה ואנשי ציבור: a. מטפלות וגננות. b. צוותים חינוכיים בבתי ספר יסודיים ובקהילה, נהגי הסעות ומלווים. c. מדריכי קייטנות, מדצ"ים, תלמידי כיתות י'-יא'. d. צוותי בריאות- רופאי ילדים, אחיות ומתנדבים בקופ"ח, בתי"ח וכו'. 3. הארגון פועל בקרב החברה היהודית והערבית בכל הארץ. 4. לארגון פעילות רבה גם למול גורמים מקצועיים מוניציפאליים וממשלתיים שחורגת מתיחום הצגה זו. המטרות החברתיות אותן מקדם הארגון: מטרות התנהגותיות- הורים, ובני משפחה 1. הורים, ובני משפחה יקפידו על נסיעה בטוחה ברכב, ובפרט יושיבו את ילדם במושב הבטיחות המתאים לגיל ולמשקל הילד 2. הורים, ובני משפחה יתאימו את סביבת הבית אל הילד על פי גילו ועל פי התפתחותו ויאמצו הרגלי התנהגות בטוחים 3. הורים, ובני משפחה יכינו את ילדיהם לשמירה על בטיחות בדרכים וברכיבה על אופניים 4. הורים, ובני משפחה יקפידו על דרך ההתנהלות נכונה ובטוחה מחוץ לבית מטרות התנהגותיות- קהלי משנה 1. צוותים חינוכיים ובקהילה ירתמו להטמעה יומיומית של תרבות הבטיחות במעון, בבית הספר, בבית ובפנאי. 2. צוותי גנים ומעונות יפעלו ליצירת סביבה פיזית בטוחה לילדים. 3. נהגי הסעות ומלווים יעשו שימוש בכלים להגברת בטיחות ילדים בנסיעה. 4. מדריכי ילדים יפעלו למנוע או לצמצם היפגעויות העלולות להתרחש בזמן פעילות. 5. צוותי בריאות ירתמו להטמעה יומיומית של תרבות הבטיחות לילדים. 6. צוותי בריאות ירתמו לאיסוף נתוני היפגעויות לצרכי מניעה. מטרות ידע- הורים, ובני משפחה 1. תוגבר המודעות לנושא היפגעות ילדים בסביבות השונות בקרב הורים, ובני משפחה - בית, רכב, לימודים, שעות הפנאי וכו'. a. מאפייני היפגעות, סוגי היפגעות שכיחים והמלצות למניעת היפגעויות. b. סטטיסטיקות לגבי היפגעויות ילדים בארץ. 2. ידע ומידע אודות חקיקה קיימת בנושא הסעות ילדים, מתקני משחקים, מבני לימודים וכו יהיו מוכרים. 3. כללים חשובים בבחירת מוצרים ושירותים לילדים יהיו ידועים. 4. גורמים מקצועיים שיכולים לסייע במקרה של חשש להיפגעות בלתי מכוונת יהיו מוכרים: c. מוקד מומחים 'בטרם'. d. מוקד מומחים לבטיחות ילדים בדרכים. e. המרכז הארצי למידע בהרעלות. 5. ארגון בטרם, פעולותיו המגוונות ואופן ההתקשרות עימו יהיו מוכרים להורים ולבני המשפחה כאסמכתא מקצועית בתחום בטיחות הילדים. מטרות ידע- קהלי משנה 1. תוגבר המודעות של צוותים חינוכיים ובקהילה לנושא היפגעות ילדים בסביבות הרלוונטיות, לצורך בסביבה והתנהגות בטוחה וכן לאחריות המשפטית על בטיחותם. 2. נהגי הסעות ומלווים יכירו את האחריות התפקידית של נהגי ההסעות כפי שמתבטאת בחקיקה הקיימת. 3. מדריכי ילדים יכירו באחריות ובחשיבות המרובה, שבשמירה על בטיחותם. 4. צוותי בריאות יחזיקו בידע מקצועי בנושא היפגעויות ילדים, וכלי איסוף נתונים בנושא. 5. ארגון בטרם, פעולותיו המגוונות ואופן ההתקשרות עימו יהיו מוכרים לאנשי המקצוע, למובילי הדעה ולאנשי הציבור כאסמכתא מקצועית בתחום בטיחות הילדים. מטרות אמונה 1. היפגעויות ילדים יכולות לקרות לכל אחד ובכל מקום. 2. ניתן למנוע את רוב התאונות. 3. ילדים לא תמיד ערים לסכנות בשל מגבלות התפתחותיות, קוגניטיביות ורגשיות, ועל כן תפקיד ההורה/המבוגר האחראי להגן עליהם מהיפגעות. 4. על ההורים מוטלת החובה לחשוב תמיד צעד קדימה, ולדאוג שהסביבה וכללי התנהגות בטוחים יעניקו לילדינו את החופש לגדול בצורה בטוחה ובריאה. 5. השמירה על הילדים - היא אחריות ההורים. מתחרי הארגון- התנהגויות אלטרנטיביות: ההתנהגויות האלטרנטיביות הבולטות להתנהגויות אותן מקדם הארגון הן: 1. חוסר ת"ל להוראות בטיחות. 2. אי הקפדה על מוצרים בטיחותיים / מתקנים בטיחותיים. 3. אי התאמת הסביבה וההתנהלות להמצאות ילדים. התועלות הטמונות בהתנהגויות אלו הן: 1. שהן אינן דורשות השקעת משאבים כספיים. 2. הן אינן דורשות ת"ל נוספת/מיוחדת. 3. בחלק מהמקרים הן מונעות את העלאת סף הדאגה (ignorance is a bliss). 4. הן מאפשרות לנהוג בקלילות ובאופן "רגיל" עם הילדים ובסביבתם. העלויות של התנהגויות אלו הן: 1. סיכון בטיחות הילדים. 2. הצטיירות והתנהגות של הורים חסרי אחריות. 3. סיכון לתחושת רגשות אשמה אם (חס וחלילה) קורה משהו. החסמים האופייניים לשינויי ההתנהגות המבוקשים הם: 1. הרגלים: a. "אי אפשר לשנות את ארגון הבית כולו וההתנהלות בו רק לטובת העניין" b. "אין לי אפשרות לבצע את כל ההכנות הנוספות בכל יציאה מן הבית" c. מצריך מחויבות מתמשכת- "אני לא מאמין שאצליח להתמיד" 2. ידע ("אין לי כלים לבדוק"): d. מרבית תקני הבטיחות, בעיקר בסביבות מחוץ לבית, אינן מוכרות. e. אין מספיק כלים לתמוך בקבלת ההחלטות בקניית מוצרים בטוחים. f. אין מספיק ידע אודות מוצרים המשפרים את הבטיחות. 3. תפיסות - היפגעות מהווה חלק נורמאלי ובלתי נפרד מהילדות – "לא בריא למנוע אותה" 4. אמונות ("אני לא מאמין שאהנה מהתועלת"): g. במידה ותהיה היפגעות היא לא תהיה משמעותית. h. לימוד ילדים חוקי בטיחות, מהווה ההגנה הטובה ביותר מפני היפגעות. 5. רגשות - חשש להיתפס כהורה משבית שמחה בעיני הילדים/הורים אחרים – "לא מקובל לבדוק כל פרט קטן, ולהקפיד על כל תקנה". מרכיבי תמהיל השיווק החברתי של הארגון: מוצר (Product) 1. מוצר הליבה: a. תתקבל תחושת בטחון שעושים את המיטב עבור הילדים, כלומר המוצר גורם להסרת סיכונים, מונע רגשות אשם. b. ההורים ירגישו מיודעים לגבי הסביבה, הסיכונים והמסוגלות שלהם לעשות שינוי עבור ילדיהם, בכך הם יהפכו לרגועים יותר ויוכלו להיות גאים ביכולתיהם. c. יתקבל שיפור בבטיחות בסביבת הילד. 2. המוצר בפועל כולל הצעות לשינויי התנהגות רבים שיכולים לתרום בהשגת המטרות. להלן מספר דוגמאות: תחום הפעילות | סוג שינוי ההתנהגות | דוגמא לשינוי פעילות | נסיעה בטוחה ברכב | חדשה | הושיבו ילדים לפחות עד גיל שנתיים נגד כיוון הנסיעה | | הפסקה | אל תאפשרו לילד להעביר את חגורת הכתף מאחורי גבו או מתחת לבית השחי | | דחיה | לעולם אל תשאירו ילד צעיר ברכב סגור, גם לא לדקה | | שינוי | הושיבו הילד במושב הבטיחות המתאים לגילו ולמשקלו, ועיגון נכון של המושב לרכב | התאמת סביבת הבית אל הילד על פי גיל והתפתחות | חדשה | התקינו סורגים או התקנים להגבלת פתיחת החלון ל- 10 ס"מ | | הפסקה | אין להשאיר מיכלים מלאים במים לאחר השימוש בהם (בפרט גיגית, בריכה מתנפחת, דלי או אמבטיה) | | דחיה | אין להשאיר ילד מתחת לגיל 5 לבד באמבטיה אפילו לרגע | | שינוי | תכננו ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה | בטיחות בדרכים | חדשה | ודאו כי תחנות האיסוף וההורדה של הילדים מאושרות על ידי הרשות המקומית והינן בטיחותיות | | הפסקה | ילדים עד גיל 9 חייבים בליווי מבוגר בעת חציית כביש | | דחיה | לא מאפשרים לילדים קטנים לנסוע במגרשי חניה או בדרכים אלא רק במקומות הסגורים לתנועת כלי רכב | | שינוי | חציית כביש ברגל במעברי חצייה, תוך החזקת האופניים ולא ברכיבה | התנהלות נכונה ובטוחה מחוץ לבית | חדשה | הכינו את הילדים עם הוראות להתנהגות במקרה שהלכו לאיבוד לפני כל יציאה מהבית | | הפסקה | לא משאירים תינוק או פעוט ללא השגחה בקרבת חיית המחמד | | דחיה | אל תאפשרו לילדיכם לאכול בעת השימוש במתקנים בפארק השעשועים מחשש לחנק | | שינוי | בצעו בחינה ביקורתית של בטיחות גן הילדים, הקייטנה ובית הספר | 3. המוצר המוכלל שמציע הארגון היום כולל: d. המלצות למוצרים בטיחותיים ולאופן בדיקתם. e. מוקדי שירות וייעוץ בנושא. f. סדנאות פרטניות בנושאים מגוונים (היפגעות בבית ובסביבתו והדרכים למניעת היפגעויות אלו; בטיחות בדרכים: הכרת מושבי בטיחות, צעידה בטוחה בדרכים, רכיבה בטוחה על דו גלגלי ועוד; כלים אופרטיביים ליצירת סביבה בטוחה לילדים בקיץ; וכדומה). מחיר (Price) 1. עלויות המוצר מתבטאות ב: a. השקעת תשומת לב ( או כסף) ברכישת מוצרים הבטיחותיים והמתאימים ביותר. b. השקעת מאמץ פיזי וכספי בביצוע שינויים מתאימים בסביבת המגורים לטובת בטחון הילד. c. השקעת תשומת לב בהתנהלות היומיומית לביצוע פעולות ששומרות על בטיחות הילד. d. השקעת זמן ומאמץ בבדיקת התאמת המתקנים (המשמשים בשעות הפנאי ובמוסדות החינוך) לתקני הבטיחות. 2. הארגון מציע מידע רב שתורם בצמצום העלויות הללו (בעיקר הלא כספיות)- e. מספק מידע המסייע לבחור את המוצרים הבטיחותיים. f. מספק מידע אודות ההיפגעויות השכיחות של ילדים (בכל מקום ובכל מועד), וכן מציע טיפים פרקטיים כיצד למנוע היפגעויות ילדים בהתנהלות היומיומית. g. מספק מידע אודות תקני הבטיחות השונים. 3. במקביל הגברת המודעות לפשטות הפתרונות המוצעים מעלה את המחיר של ההתנהגות האלטרנטיבית המתחרה- הגברת רגשות האשם מאי-ביצוען. הפצה (Place) 1. ארגון 'בטרם' פועל בכל רחבי הארץ ובמקרים מסוימים אף מביא את השירותים שלו ישירות לקהלי היעד: a. 'הורה דרך - לבטיחות התינוק' - הפרויקט ניתן כשירות ליולדת ומשפחתה על ידי הצוות הרפואי בבית החולים באמצעות הדרכה אישית וקבוצתית. b. ייעוץ אישי למשפחות שעברו מקרה של היפגעות ילד בלתי מכוונת ניתן בבית החולים, במהלך אשפוזו של הילד. 2. בארגון עומל על הפצת סוכני שינוי בסביבת החינוך, הבריאות והקהילה על מנת לייצר נראות ומודעות. תקשורת (Promotion) 1. לארגון אתר אינטרנט פעיל ועשיר. 2. הארגון מרים קמפיין שנתי שעוסק בנושאים שונים בכל שנה, והשנה: 'לא לוקחים חופש מבטיחות' ; 'הורים לוקחים אחריות באהבה'. 3. הארגון מפרסם מסרים בעלי אופי רגשי ושכלי במקביל, שהם בעלי משמעות, אמינים ומובחנים. דוגמאות: a. "370C- כמו חיבוק של אמא, טמפרטורה זו בטוחה לרחצת ילדים" (רגשי ובעל משמעות). b. "עם הגובה בא הבטחון- מושב הגבהה מיוחד לילדים מגיל 4 עד 9, היחיד שמעניק הגנה מפני פגיעה בזמן תאונה" (שכלי, בעל משמעות ומובחן). c. "קופסת פילם לצילום היא מדד נוח לצעצועים ולפריטים המתאימים לילדים. כל מה שנכנס לקופסא אינו מתאים לילד עד גיל 3 מחשש לחנק" (שכלי, אמין ומובחן). d. "סכנת חיים! אסור להושיב ילד במושב בטיחות מול כרית אויר פעילה, המקום הבטוח ביותר ברכב להסעת ילדים הוא המושב האחורי" (רגשי ושכלי במקביל, וכן אמין ומובחן). 4. מטרת המסרים לבצע שיווק מצמצם/נגדי- לשנות את ההרגלים הקיימים ולעדכן את סכמות ההתנהגות בסביבת ילדים. 5. הארגון מדפיס עלונים רבים בנושאים מגוונים בהם: e. מידע חשוב וכלים להתנהלות בטיחותית. f. אמצעים לבצע בדיקה עצמית ועצמאית של מידת העמידה בפרמטרי הבטיחות. g. מידע אודות דרכי פניה לארגון "בטרם" או לגורמים מקצועיים חשובים אחרים. שותפויות (Partnership) פעילות הארגון מתבצעת בשיתוף עם משרדי ממשלה (משרד התנועה, הבריאות, החינוך), גופים ציבוריים (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) ומוניציפאליים, ארגונים חברתיים (אשלים, מכון אדלר, מגמה ירוקה) וגופים עסקיים (חברת טרלידור, רשת סופר פארם, ACE) מדיניות (Policy) הארגון עושה מאמצים להשפיע על חקיקה ואכיפה שלה על מנת לשפר את בטיחות הילדים. דוגמא בולטת היא התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים בישראל, שמהווה "מפת דרכים" לפעילות מערכתית שיש לבצע במדינה במטרה להביא לקידום בטיחות ילדים- אושרה התנעתה בממשלה ומרוכזת על ידי "בטרם". פוליטיקה ארגונית (Politics) בהיות "בטרם" נציג ארגון Safe kids World Wide בישראל, וכן הנציג הישראלי של ארגון הגג האירופי לבטיחות ילדים- European Child Safety Alliance, הוא צובר כח תדמיתי כמוביל ובר סמכא למול כלל הגופים הרלוונטיים- הן ההורים ובני המשפחה, הן אנשי המקצוע והן הגופים קובעי המדיניות.

SWOT חוזקות הארגון: * לארגון שיתופי פעולה וקשרים חזקים ותורמים עם גופים שונים התורמים לקידום התכלית החברתית: * בתי חולים בארץ- * הארגון מקיים הדרכות לאמהות בבתי היולדות בארץ - הפנייה אל המשפחות הצעירות מתרחשת בשלב שבו הקשב שלהן לענייני בטיחות נמצא ברמה הגבוהה ביותר. * הארגון מתחקר אירועי היפגעות בלתי מכוונת של ילדים המגיעים לאשפוז בבי"ח, ומאפשר מתן ייעוץ אישי למשפחות אלו.# בכך הארגון פועל לא רק במישור המונע, אלא גם במישור הסקת המסקנות שלאחר הפגיעה. * ארגונים מוניציפאליים- תוכנית "בטרם" בעיר, לאיגוד כלל העשייה בבטיחות ילדים ברשות המקומית, כך שכל עיר תוכל לעבור מפעילות שמהווה את "המינימום ההכרחי" (על פי הקבוע בחוק) למקסימום הריאלי.# באופן זה, הארגון מחדיר למודעות הציבורית הרחבה את המסרים שלו ומתקרב ליעדיו הכמותיים. * ארגונים חברתיים המובילים מטרות חברתיות המשיקות לתחום העיסוק של "בטרם", וכן ארגונים עסקיים המאמצים את הארגון החברתי בפרויקטים שונים. באמצעות שיתופי פעולה אלו מצליח הארגון להוציא אל הפועל פרויקטים רבים ולקדם את התכלית החברתית, תוך הסתייעות במשאבים ובחוזקות הפרטניות של הארגונים האחרים. * בתי ספר - במקום בו ילדים מסלים חלק נכבד מיומם מבצע ארגון בטרם פעילות הסברתית אשר אינה פונה רק למבוגרים אלא גם לילדים עצמם. * הארגון מקדם את מטרותיו באופן אפקטיבי גם במישור הממשלתי - הארגון מונה על ידי מדינת ישראל לאחראי לתכנון התכנית לאומית לבטיחות ילדים בישראל. # * לארגון יעדים כמותיים ומתעדכנים והוא הצליח לעמוד בהם במשך מספר שנים. * לארגון אתר אינטרנט מתעדכן, איכותי, מאוד מקיף, מלא באינפורמציה שמסודרת בצורה מאוד נוחה ונגישה למתעניין בכל נושא שהוא בתחום העיסוק של הארגון. * הארגון קיבל את "תו מידות לאפקטיביות בהצטיינות"#, הינו נציג ארגון Safe kids World Wide בישראל, וכן הנציג הישראלי של ארגון הגג האירופי לבטיחות ילדים- European Child Safety Alliance. בכך הארגון נחשב למוביל ובר סמכא למול כלל הגופים הרלוונטיים- הן ההורים ובני המשפחה, הן אנשי המקצוע והן הגופים קובעי המדיניות, ובנוסף מוכר בעולם כגוף רשמי ומקצועי בישראל. * שימוש נרחב בסוכני שינוי- הארגון מבין כי על מנת להגיע לקהל מטרה רחב כשלו עליו להחדיר סוכני שינוי רבים ככל הניתן להשפעה על הציבור. לשם כך הארגון פיתח מערך הדרכה מפורט ומרשים, אותו הוא מפעיל למול גורמים רלוונטיים רבים בקהילה, ובכך מצליח לגעת ביותר ויותר צרכנים. חולשות הארגון * חוסר מיקוד בתחום הפעילות ומסרים חסרי מעוף- * בבחירת התכלית החברתית "בטיחות ילדים", אשר לא כוללת תיחום של הפעילות לאזור פיזי או רעיוני מסוים, הארגון לקח על עצמו מרחב עצום של שינויי התנהגות נדרשים מקהל המטרה רחב מאוד. הארגון עוסק בבטיחות ילדים בבית, בבי"ס, בחצר ובדרכים במקביל, ולא חוסך התייחסויות נפרדות לעונות השנה ולחגים. בשל כך הארגון נותן טיפים רבים בנושאים שונים ומגוונים, אולם מאבד מיקוד בפעילות מסוימת. זו אחת הסיבות לכך שהוא אינו מזוהה בעיני הציבור עם פעילות ספציפית. * אפקט נוסף שנוצר מסיבה זו הוא שהארגון לא מצליח לייצר מסרים חזקים אשר מעבירים את מטרות האמונה שהוא מציב לקהל המטרה. הוא מקדיש הרבה אנרגיה להעברת מסרים יחסית טקטיים ופחות מערכתיים ולכן נחשב לעוסק בזוטות. * יתר על כן, הטיפים המאוד פרטניים שהארגון נותן עלולים להיחשב בעיני הורים רבים ל-"קטנוניים". לדוגמא, טיפ לתקופת הקיץ שמופיע היום באתר בטרם: "מכינים מראש רשימת שמרטפים שיוכלו לסייע בשעות הבעייתיות". הטיפ הזה יכול להתפרש בעיני הורים במקרה הטוב כטיפ טריוויאלי, ובמקרה הרע כאיום על הסמכות ההורית שלהם ("ברור שאני צריך רשימת שמרטפים ואני לא זקוק לעמותה שתלמד אותי את זה"). * נראות הארגון בקרב הציבור הרחב נמוכה מאוד – * הפעילות שלו נרחבת, וחלקה אף מוכר לחלק גדול מקהל היעד, אולם הארגון עצמו לא מצליח לפרוץ במודעות הציבור, והצרכנים אינם מכירים אותו. * לא ברור עד כמה סוכני השינוי שמפעיל הארגון מפנים את מודעות קהל הצרכנים לארגון "בטרם". * הארגון לא מצליח / לא עושה מספיק מאמץ לנצל הזדמנויות אקטואליות יומיומיות להופיע בתקשורת לאחר מקרי היפגעות משמעותיים (ולא חסרים כאלו לצערינו). * חלק נכבד מפעילויות הארגון מתבצעות כתוצאה מפניה של הארגון אל "בטרם" ולא להיפך, ובכך תלויות בהכרת הארגונים את פעילות "בטרם" (וכפי שהזכרנו קודם לכן - ההכרה בקרב הקהל הרחב אינה גדולה). * קהל מטרה רחב מאוד + מחסור במרכזי פעילות פיזיים נגישים- * קהל היעד של הארגון הוא רחב מאוד, בסופו של דבר הרי מדובר ברובה המוחלט של האוכלוסייה (קרובי משפחה של ילדים קטנים), מדובר בפלח שוק רחב מאוד, ששאפתני מאוד להגיע אל כולו. לשם הגשמת היעד חשוב לקיים מרחב גדול של הזדמנויות למגע עם הקהל הזה. * אמנם אתר האינטרנט של הארגון טוב מאוד, אולם מוקד המומחים שהארגון מחזיק פעיל רק בין השעות 09:00-13:00 בימי חול, ולארגון אין מרכזי פעילות פיזיים קבועים הנגישים לקהל הרחב, ואשר מאפשרים גישה נוחה למידע לציבור שפחות שולט באינטרנט. * פער תרבותי למול קהל המטרה באוכלוסיה הערבית- * אמנם בעבודתנו לא התמקדנו בפעילויות שמקדם הארגון מול קהל המטרה הספציפי הזה, אולם נראה כי על מנת לפרוץ בקהילה זו חשוב מאוד למקד מאמצים רבים בגישור הפערים התרבותיים בין האוכלוסיות ולבנות לשם כך תכנית שיווקית ייעודית, על מנת להגיע להישגים הנדרשים. * היום הועד המנהל של הארגון לא כולל חברים ערביים כלל.

הזדמנויות * מינוף אירועים אקטואליים לקידום דיון ציבורי ופעילות בנושא בטיחות ילדים * לצערנו לאורך כל השנה מתרחשים אירועי היפגעויות בלתי מכוונות של ילדים. לארגון "בטרם" יש במקרים רבים פרטים אודות המקרים בשלב מוקדם, מה שיכול לאפשר להם לפנות לגורמי התקשורת המסקרים את האירוע לטובת הסברה נרחבת יותר בנושא המדובר ומינוף התכלית החברתית. * בתור ארגון אשר מוכר על ידי המדינה כאוטוריטה בנושא בטיחות ילדים, קידום חקיקה בכנסת מהווה פעולה לגיטימית בעניין בטיחות ילדים, אשר דרכה אפשר גם לחדור לסדר היום הציבורי בתקשורת וללכוד את תשומת ליבם של הצרכנים. בנוסף ניתן למנף אירועי בחירות ממשלתיות ומוניציפאליות להעלאת סוגיות של בטיחות ילדים על הפרק כסוגיה לאומית וקהילתית. * המחאה החברתית המתגברת בימים אלו מהווה נתיב חשיפה אפשרי לחדירה למודעות הצרכנים - בקיץ 2011 התרחשה "מחאת העגלות" אשר אם תתגבר מחדש ניתן יהיה דרכה להפנות את תשומת הלב של המוחים לענייני בטיחות, ובאמצעותם להעביר מסרים הן לקהל הרחב, ובפרט למוחים, והן לגורמים ממשלתיים ומוניציפאליים. * מינוף אירועי חיים אישיים (של הצרכנים) לקידום מודעות אישית ופעילות בנושא בטיחות ילדים במשפחות: * קהל היעד הפוטנציאלי: * לכידת תשומת ליבם של הורים לילד ראשון – לרוב הם לחוצים יותר ונוטים לשתף פעולה עם עצות בטיחותיות. * משפחות שהן "קורבנות" להיפגעויות בלתי מכוונות מקבלות ביתר קלות המלצות בנושא שיפור בטיחות הילדים בתחומי החיים השונים. * ניתן לייצר שיתופי פעולה ייחודיים חדשים, כלומר עם גופים דרכם אפשר בקלות ללכוד את תשומת ליבם של הצרכנים האלה, לדוגמא קיימות מסגרות רבות של הורים לילדים קטנים (לדוגמה חוגים לאמהות ותינוקות), וכן מסגרות מסוימות לתמיכה במשפחות שעברו טראומה משפחתית- החל מבתי חולים, דרך לשכות רווחה בעיריות וכו'. * שיתופי פעולה עסקיים נוספים- קיימות חברות רבות אשר שיתוף פעולה עמן יועיל לתדמית הציבורית שלהן, בעיקר חברות אשר מתמחות במוצרים המיועדים למשקי בית – כגון רהיטים, מוצרי תינוקות, אביזרי חשמל ועוד. * פנייה יזומה אל בתי ספר ותכניות שמאגדות כמויות גדולות של ילדים - במקום לחכות שבתי הספר יפנו לארגון במטרה לקבל הדרכה, "בטרם" יכולה לפנות אל בתי הספר השונים ולהציע את שירותיה. איומים * ארגונים חברתיים משיקים – * אמנם לא קיים ארגון חברתי נוסך אשר עוסק בבטיחות ילדים, אך חלק ממטרות הארגון והנושאים שהוא מנסה לקדם משיקים לפעילותם של ארגונים אחרים (לדוגמה נושא הבטיחות בדרכים - אור ירוק מהווה איום). על אף שמטרות שינוי ההתנהגות לרוב תואמות, ובחלק מהמקרים הפרויקטים של הארגונים משותפים, בשל המיקוד של הארגונים המקבילים בתחום פעילות ממוקד יותר הם לרוב זוכים בתשומת הלב והמודעות של הציבור לקיומם, בעוד "בטרם" אינו זוכה להכרה זו. באופן דומה, הם עלולים לאיים על "בטרם" בגיוס משאבים ומתנדבים לפעילויות בתחומים בהם קיים ארגון חברתי ממוקד מובהק אחר. * מצוקה כלכלית גוברת, עלולה לגרום לאנשים לעסוק יותר בקיום ופחות בבטיחות- * המחאות החברתיות האחרונות מעלות סוגיות קשות בדבר היכולת של מעמד הביניים לכלכל את עצמו אפילו במוצרים בסיסיים (בעיקר לאחר גל העלאת המסים האחרון). ההתמקדות התקשורתית בנושא רק מגבירה את התחושות הללו בציבור, ועלולה להביא למצב שבו אנשים ימנעו מרכישת מוצרים שאינם מוצרים הכרחיים, ואולי אף התעניינות בהם. * מוצרי בטיחות נתפשים בעיני הציבור ליקרים יותר ככלל וכמוצרי מותרות בפרט, דבר אשר מתנגש עם הצורך הנוכחי בקיצוצים לאור הפיחות בכמות ההכנסה הפנויה של ההורים. המטרה של "בטרם" הינה לקדם בחינה של המוצרים הנרכשים גם על פי קריטריון הבטיחות, ותפיסת הקיצוצים עלולה להפחית את ההשקעה הציבורית בנושא. על מנת להתמודד עם הסיטואציה הנוצרת "בטרם" חייבת להשקיע משאבים בהבהרת המחיר האמיתי לצרכנים, שיכול להיות דומה ואף זהה למחיר של המוצר שאינו בטיחותי, אך מוסיפים ערך מוסף של בטיחות לצרכן. * הצבעה של הארגון על חולשות/כשלים בטיחותיים של גורמים מסוימים, כגון יצרנים שמוצריהם אינם מותאמים לשימוש בקרב ילדים, והתראה בפני שימוש במוצר שכזה, עלולה לגרום להתרעמות ולהתגוננות מצד גורמים אלו כנגד הארגון. מסקנות, התרשמות והערות בנוגע לארגון 'בטרם' ארגון "בטרם" הוא הגוף הראשון בארץ שהחל למדוד באופן מרוכז את נושא היפגעות ילדים, והוא הגורם הציבורי היחיד שעוסק באופן בלעדי בתחום. הארגון יוזם ומקדם את מטרותיו באופן מובנה וסדור. פעילויותיו קונסיסטנטיות עם המטרות שהציב לעצמו, ומביאות לידי ביטוי את תחום התמחותו, תוך הפגנת רמה מקצועית גבוהה ביותר, יחד עם קידום שיתופי פעולה רבים שמהווים מכפילי כח, וכן משלבים מומחיות ויכולות של ארגונים או גופים אחרים. לארגון היקף פעילות רחב למול הקהל הרחב לו עיסוק יומיומי עם ילדים (הורים, בני משפחה ואנשי מקצוע רלוונטיים), ובמקביל מקדם גם פעילויות רבות למול גופים ממשלתיים ומוניציפאליים. בפרט הארגון מרכז ומלווה את התכנית הלאומית לבטיחות ילדים, שמהווה "מפת דרכים" לפעילות מערכתית שיש לבצע במדינה במטרה להביא לקידום בטיחות ילדים, ברמת החקיקה, התקינה והנורמות. יחד עם זאת הארגון לא משכיל מספיק למנף אירועים אקטואליים המתרחשים לצערנו יום יום בארץ, ולא מצליח להביא למודעות הקהל הרחב את היקף פעילותו באופן יעיל. תמהיל השיווק של הארגון הינו קוהרנטי וברור, וכן מראה תוצאות בשטח. בפעילותו הארגון מצליח להבהיר לציבור את חשיבות הפעילות האקטיבית לשמירה על בטיחות הילדים, ואכן נראה כי הידע הציבורי השתפר משמעותית בעשור האחרון, על אף שניתן ורצוי לעשות עוד רבות בנושא זה.
בשנת 2001 הארגון הציב לעצמו יעד לצמצום 30% מהיפגעויות הילדים בישראל, ובשנת 2007 השיג יעד זה והגדיר לעצמו יעדים שאפתניים ומדידים חדשים, אותם הוא ממשיך למדוד ולטייב. יתר על כן, התחושה היא כי השינוי החברתי בתחום אכן קשור ישירות לפעילות הארגון.
יחד עם זאת, לתחושתנו היכרות הצרכנים עם הארגון עצמו ותפקידו בכוח די נמוכה, ואין הוא מצטייר כיוזם או כחלק מרכזי בחלק מהפעילויות שהוא עצמו מוביל יחד עם גופים אחרים (כלומר האיום עליו מצד הארגונים המקבילים מתממש). לדוגמא - בתחום בטיחות הילדים בדרכים, על אף הפעילות הרבה של הארגון בתחום הוא אינו מוכר כלל כאחד הגופים המובילים בתחום. כתוצאה מכך, לא ברור עד כמה מצליח הארגון לייצר מודעות ופנייה אקטיבית של הקהל הרחב אליו.
להערכתנו הקושי של הארגון לפרוץ אל מודעות הציבור נובע מריבוי אדיר במטרות התנהגותיות שהוא מציב (לעתים חסרות מיקוד), והתמקדות חסר במטרות האמונה שהוא מציב. פעמים רבות, במטרה לשמר מסר קצר וקליט, המסר שהארגון מעביר לקהל המטרה עוסק בפרט קטן מהשינוי ההתנהגותי שבאמת נדרש, ובכך מאבד את קשב הצרכנים. לעומת זאת לא הצלחתנו לאתר מספיק מסרים בולטים ומחדשים (מעבר לסטטיסטיקות) שמטרתם לחזק את אמונת הצרכנים בצורך שלהם במוצר.
בנוסף לארגון אין מספיק נקודות חיכוך עם הקהל הרחב על בסיס יומיומי (לא במרכזי פעילות פיזיים קבועים, ולא בפרסום נרחב באמצעי התקשורת). מרבית הפעילויות של הארגון מתבססות על פעילויות תחומות בזמן, לא מתמשכות / קבועות (לדוגמא- שבוע בטיחות הילד, או מפגשים עם הורים בבי"ח וכדומה), ועל כן קשה לו לתפוס צרכנים קבועים בקרב קהל המטרה העיקרי- ההורים ובני המשפחה. יש לציין שהפעילות להרחבת סוכני השינוי שהארגון מבצע הינה מאוד חיובית במובן זה, אולם לא בטוח שמקדמת את המודעות לארגון עצמו.

הצעת תכנית לשיתוף פעולה עם ארגון עסקי
ארגון חברתי: "בטרם"
ארגון עסקי: IKEA
תיאור כללי קצר של עקרונות שיתוף הפעולה
ארגון "בטרם" ו IKEA יבצעו שיווק מוכוון מטרה ע"י כך ש"בטרם" ינפיק עבור חברת IKEA בישראל תו-בטיחות "בטרם", שיסמן באופן גלוי בחנות את כל המוצרים הבטיחותיים לסביבת ילדים בכל במחלקות השונות בחנות. מטרת התו הינה לסמן את המוצרים המתאימים יותר בחנות לסביבת ילדים, בחלוקה על פי קבוצות גיל. עובדי החברה יוכשרו ע"י ארגון "בטרם" לתת מענה לשאלות בנושא בטיחות ילדים במוצרי החברה, וכן להמליץ על המוצרים המתאימים ביותר מבחינה בטיחותית לכל משפחה עפ"י גילאי הילדים בה.
חברת IKEA תוסיף לשלטים הפזורים ברחבי החנויות שלה סימון ברור של תו הבטיחות של "בטרם" על כל המוצרים המתאימים, וכן הסבר קצר על המאפיינים שלו כמוצר בטיחותי, אופן השימוש הבטיחותי בו וקבוצת הגיל המתאימה אליה מתייחס התו.
הסימון יכלול כמובן גם את סמל ארגון "בטרם", וכן בר-קוד אלקטרוני שסריקה שלו מפנה אל עמוד רלוונטי באתר הארגון.
המוצרים המועמדים לקבלת התו הינם כלל הפריטים בחנויות IKEA, לרבות המוצרים אשר עצם היתרון הבטיחותי בהם מתבטא בעיצוב שלהם (שולחנות קפה בעלי פינות מעוגלות). זאת משום שבטיחות ילדים נדרשת וישימה בכל מקום ובכל הקשר, וזהו מסר משמעותי שהקמפיין מעביר.
מטרת השת"פ הינה לעודד רכישה מודעת של מוצרים בטיחותיים לסביבת ילדים, תוך התחשבות בצרכיה הפרטניים של כל משפחה, וזאת במחירים שווים לכל נפש. המסר שננסה להעביר בעזרת השת"פ הוא כי ניתן לרכוש מוצרים בטיחותיים בקלות ובמחיר שאינו יקר ממוצרים אחרים.
שיתוף הפעולה יפורסם במסגרת הקמפיין השיווקי של IKEA באמצעי התקשורת השונים ("בית בטיחותי זה פשוט וקל", "ב IKEA חוסכים במחיר אבל לא בבטיחות", " בטוח ומשתלם לקנות ב IKEA"), וכן באתר "בטרם" שיפנה אל אתר IKEA לדוגמאות למוצרים בטיחותיים לסביבת ילדים. בשני האתרים ימצא כמובן גם הסבר על השת"פ.
את שיתוף הפעולה יציגו החברות לראשונה בשבוע בטיחות הילד לשנת 2013, שיתקיים בחנויות IKEA עצמן, ויעסוק בבטיחות ילדים בבית, בדגש על הפשטות שבהפיכת הבית לבטוח לילדים.
אחת המטרות החשובות בשיתוף הפעולה היא שיהיה ארוך טווח, ולא קמפיין חד פעמי, כך שהזיהוי התדמיתי של חברת IKEA כחברה המשקיעה במוצרים בטיחותיים בבית יבנה ויתחזק, וכן המודעות לנושא חשיבות הבטיחות בבית ולארגון "בטרם" עצמו תגבר משמעותית. השאיפה לטווח הארוך היא להגיע למצב שבו החלק הארי של המוצרים שהחברה תשווק ישאו בגאון תו-בטיחות של ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, כל אחד על פי קבוצת הגיל המתאימה לו, וכן כי חברת IKEA תשיק יחד עם ארגון "בטרם" מוצרים ופטנטים פשוטים חדשים להגברת הבטיחות בבית, לדוגמא- אביזרים לאבטחת של רהיטים המשלבים זכוכית, אביזרים לאבטחת כלי מטבח המסוכנים לילדים מנפילה מהשיש וכו'.
הרציונל לשיתוף הפעולה
מדוע נכון לארגון החברתי לעבוד דווקא עם גורם עסקי זה?
ראשית נענה על השאלה- מדוע נכון לארגון לעבוד דווקא עם משווק רהיטים ומוצרים לבית כמו IKEA? * אחת הבעיות שזיהינו בהתנהלות של ארגון "בטרם" היא כי יש לו קושי להתמקד, ולכן הוא מוצא עצמו מנסה להעביר מסרים מאוד טקטיים, בתחומים רבים בו זמנית. אחת הסיבות לקשיים במיקוד היא כי הארגון עוסק בו"ז במספר תחומים בהם נדרשת בטיחות לילדים- בבית, בדרכים, בפארק וכדומה. שת"פ עם חברה העוסקת במכירת מוצרים לשימוש ביתי מאפשרת לארגון להתמקד בהמלצות הקשורות לתחום אחד, שהוא תחום בטיחות הילדים בבית. כדאי לציין שדווקא בתחום בטיחות הילדים בבית, ארגון "בטרם" מקדם תכלית ייחודית, שלא מקודמת על ידי ארגונים מקבילים, ועל כן הוא יכול לעשות שימוש בחוזקה שלו וגם למקסם את ההשפעה האישית שלו על קהל המטרה. בנוסף בחנות מסוג זה (ועפ"י השת"פ המוצע) הארגון יכול להעביר מסרים רבים בתצורה הנוכחית שלהם, באופן שלא ייתפס כהיטפלות לנושאים מינוריים, אלא דווקא ירידה מצוינת ונדרשת לפרטים. * אחת המטרות של הארגון היא לקדם רכישת מוצרים בטיחותיים לילדים- בחנות הרהיטים מתקבלות לרוב ההחלטות בבחירת הפריטים שירכשו לבית. מכאן ששיתוף הפעולה בין הארגון לגורם עסקי מהסוג הזה יכול לתרום למרכיב המקום בתמהיל השיווק של הארגון על ידי הימצאותו במקום שבו מתקבלות ההחלטות בדבר בחירת מוצרים בטיחותיים יותר לילדים. אז מדוע דווקא IKEA? הזדמנות לחשיפה רחבה והתאמת קהל היעד – * אחת הבעיות המרכזיות של הארגון הינה הקושי שלו לחדור למודעות הציבור. על כן, חשוב היה לנו לבחור בגורם עסקי שיוכל להעניק לארגון חשיפה מקסימלית לקהל היעד. רשת IKEA מוכרת מאוד בארץ, ומבקרים בה מאות-אלפי אנשים בכל חודש, כך שהיא יכולה להעניק חשיפה רחבה מאוד לארגון. * בעיה מרכזית נוספת של הארגון היא התפתחות הגישה האנטי-חרדתית אצל הורים ליותר מילד אחד. הם נרתעים מלהיות צרכני הארגון ונמנעים מחשיפה לתכניו. קיום השת"פ מרחיב את הגישה למשפחות הכוללות ילדים (בטווח גילאים רחב יותר), ופונה להורים באופן נאיבי יותר, פרקטי, ויתכן שימנע את הרתיעה הקיימת מהצרכן להיות מזוהה כהורה חרד. * קהל המבקרים ברשת מגוון מאוד, וחלק גדול מהם מורכב ממשפחות, כלומר המבקרים מהווים חלק מקהל היעד העיקרי של הארגון. * רשת IKEA נחשבת לרשת עממית, מתאימה לכולם, ונגישה לכולם, שלא כמו רשתות/חנויות אחרות למשל - Design Center שנחשבת ליקרה יותר. * IKEA מציגה בסל המוצרים שלה קשת רחבה של מוצרים לבית ולמשפחה, שלא כמו רשתות וחנויות אחרות, המתמקדות במוצרים לחלקים מסוימים בבית. לדוגמה, שמרת הזורע - מוכרת רהיטים רק לסלון ולחדר השינה, אך לא למטבח, או רשתות הפונות לקהל יעד ספציפי מאוד - כמו רשת שילב. * ב-IKEA התפתחה חוויית קניה הנקראת "חוויית IKEA". צרכנים מגיעים אל החנות אפילו ללא מטרות קניה ("רק להסתכל"). חוויה זו מחזקת את IKEA כפרטנרית טובה לשת"פ עבור "בטרם", שכן גם קהל לקוחות זה ייחשף לפרסומי ומסרי הארגון בחנויות.
התאמה למסר החברתי- חברת IKEA העולמית בכלל והישראלית בפרט, דוגלת ומקדמת מסרים של בטיחות ויצירת עולם טוב יותר לילדים.
התאמה ושיפור מרכיב המחיר (הכספי ושאינו כספי במקביל) בתמהיל השיווק הנוכחי של הארגון - שני המסרים העיקריים והייחודיים שרשת IKEA מעבירה ללקוחותיה הם : * המוצרים שהיא משווקת הינם פשוטים להרכבה ושימוש - נושא זה מתאים מאוד למסר שארגון "בטרם" מנסה לקדם, על פיו מוצרים בטיחותיים הם לא בהכרח מוצרים מורכבים יותר ומסובכים לתפעול. * גישת התמחור הינה של מחירים שווים לכל נפש- נושא זה תואם בהחלט למסר שהארגון מנסה להעביר בנוגע למחיר המוצר החברתי- הוא אינו בהכרח יקר יותר ממוצרים שאינם בטיחותיים. * ע"י כך הארגון מוריד את החשש ממורכבות גבוהה ומעלות גבוהה של המוצר החברתי, ואף מגביר את העלויות של המתחרים, הרי יש פחות ופחות תירוצים לרכישת מוצרים שאינם בטיחותיים לילדים.
הרעיון העסקי של איקאה העולמית מבוסס על שותפות מלאה עם הלקוח, ולכן יש סבירות טובה שתהיה מוכנה לשקול פיתוח וייצור של מוצרים חדשים בליין הבטיחות בבית, שיוצעו בטווח הארוך יותר ע"י ארגון "בטרם" או יזמים בתחום.
לסיכום, הפריסה הרחבה של הרשת על פני קהל הלקוחות שלה, וכן מגוון המוצרים שהיא מציעה, עונה על הצורך של הארגון בנושא חשיפתו וחשיפת המסרים שלו לקהל הצרכנים המתאים באופן מקיף במיוחד.

אז מדוע דווקא "בטרם"?
התאמה למטרות ולערכים שהחברה מנסה לקדם: * רשת IKEA מצהירה בריש גלי כי החזון שלה הוא: "יצירת חיי יום יום טובים יותר לאנשים רבים ככל האפשר", וזאת ע"י שיפור חיי היום היום בבית ל"המונים". במסגרת זו החברה שוקדת גם על המעורבות החברתית הענפה שלה בקהילות בכל רחבי העולם. אחד הנושאים העיקריים שהחברה עוסקת בהם הוא נושא שיפור איכות החיים לילדים, הן ע"י חינוך והן באמצעים אחרים. במסגרת זאת החברה העולמית מקיימת שיתוף פעולה ענף עם ארגון UNICEF, והפכה גם לתורמת הגדולה ביותר שלו. IKEA ישראל גם היא לוקחת חלק בשיתוף הפעולה עם UNICEF, ובמקביל מפעילה פעילויות עצמאיות משלה למען הקהילה. במסגרת זו אימצה את עמותת "אקים", העמותה הלאומית לקידום מפגרים, והשקיעה משאבים רבים לצורך הפיכת החנויות של הרשת לראויות לקבלת תו נגישות לנכים. * רשת IKEA מצהירה וגם פועלת באופן יומיומי עבור שיפור איכות החיים של ההמונים בבית ובקהילה. היא שמה דגש על פעילויות לטובת ילדים וכן על נושא הבטיחות במוצריה. ערכים אלו מתחברים באופן מצוין עם הערכים והמסרים שמבקש ארגון "בטרם" להעביר. יתר על כן, ארגון "בטרם" הינו הארגון היחיד בארץ העוסק בבטיחות ילדים בבית. בשל כך חברת IKEA יכול להיות פלטפורמה מצוינת עבור הארגון להמשיך ולהטמיע את המסרים הללו בקהילה באופן אף יותר מיידי, ואשר נוגע בכל משפחה, וזאת תוך קידום התדמית המבוקשת של החברה ובשאיפה אף קידום מכירות שנובע מהפעילות (הסבר הפרק התועלות).
פעילות בינ"ל:
ארגון 'בטרם' מוכר גם בעולם- הוא נציג ארגון Safe kids World Wide בישראל, וכן הנציג הישראלי של ארגון הגג האירופי לבטיחות ילדים- European Child Safety Alliance, בו חברות כ- 30 מדינות אירופאיות. אל הארגון פונים גופים מכל העולם ללמוד על פעילותו. מכאן שלשת"פ יש פוטנציאל גבוה לקבל את תמיכתה של החברה הבינ"ל, וכן החשיפה לשת"פ צפויה להיות בינ"ל ולכן יכולה להטיב עם החברה גם ברמה הזו.
הגברת המודעות לעיסוק בנושא הבטיחות ב IKEA, שיפור התדמית הציבורית של איקאה בעיני הצרכנים ומיתוגה כרשת שמשקיעה בבטיחות ובקהילה-

על אף הפעילות הענפה של החברה בתחום הבטיחות והתרומה לקהילה, לתחושתנו פעילות זו אינה מוכרת מאוד בישראל. שיתוף פעולה המוצע עם ארגון "בטרם", אשר יוכל לקבל חשיפה באופן יומיומי ומובנה בחנויות החברה, יוכל להגביר את המודעות של הקהילה לפעילות הזו של החברה. בכך יובלט הערך המוסף הנוסף של החברה מעבר לחיסכון הכספי שמעניקים המוצרים שלה.
פעילות משלימה לפרויקט חדש של החברה בתחום הבטיחות- * חברת IKEA החלה לפעול לקבל אישור מכון התקנים הישראלי על מוצריה. שלומי גבאי, מנכ"ל החברה בישראל, אמר: "איקאה העולמית שמה דגש על איכות מוצריה ורמת בטיחותם למשתמש. מכון התקנים הישראלי, הוכיח לא פעם, על רמה גבוהה בבדיקות, אופן ביצועם והפקות הלקחים הנלקחות מכל בדיקה. מכאן שהיה מתבקש לשלבו עם המעבדות המתקדמות בעולם, על מנת לקבל ממנו תובנות עוד בשלבים הראשונים של פיתוח המוצר". * תו תקן של מכון התקנים הישראלי מהווה אסמכתא לבטיחות המוצר לשימוש. המומחיות המצטברת של ארגון "בטרם" יכולה להשלים את האסמכתא הזו ע"י הבהרת אופן השימוש המתאים במוצר, וכן הזהרות מתאימות לבטיחות ילדים בגילאים מסוימים. לדוגמא- שולחן זכוכית מסוים לסלון יכול להיות בטיחותי ולקבל את תו התקן של מת"י, אולם לא להתאים לשימוש עבור משפחה עם ילדים קטנים. * בכך החברה יכולה לעבור את הצעד הנוסף בהבטחת השימוש הבטיחותי במוצריה מעבר לקבלת תו הבטיחות התקני שלהם.

תועלות שיתוף הפעולה המוצע:
עבור הגורם העסקי- ראשית, יחסי ציבור אוהדים וחיזוק עמדות צרכנים חיוביות. איקאה משקיעה מאמצים רבים כיום בכך שהצרכן יתפוס אותה כחברה אכפתית- למשל אכפת לה שלא יתאמץ בסחיבה (אריזות שטוחות) ובהרכבה (פשוטה יחסית), וכעת גם אכפת לה מבטחון ילדיו. החשיפה התקשורתית של השת"פ צפויה לייצר עניין תקשורתי שיגביר את הפרסום האגבי החיובי של החברה, וצפוי לתרום רבות לתדמיתה.
כמובן שמדובר על הזדמנויות שיווק חדשות וחשיפה תקשורתית נוספת, כאשר השאיפה היא שילוו בהגדלת נתח שוק ורווחים. ראשית בכך שהחברה מציעה ערך מוסף של בטיחות לרכישות המוצרים לבית דרכה היא מייצרת בידול נוסף של מוצריה, וכן היא מרחיבה את קהל היעד שיתעניין ברכישת מוצרים שלה. שנית, מיתוג המוצרים כבטיחותיים צפוי להגביר את התועלות שקהל הלקוחות מצפה לקבל מהמוצר של איקאה, וכן להגביר את הנאמנות אליו ע"י העלאת מעורבות הצרכן בחוויית הקניה, ולכן גם לגרום לעלייה במכירות. בנוסף, מאחר ובמקרים רבים תו הבטיחות של "בטרם" קושר את ההמלצה הבטיחותית אל גיל הילד, קיימת הזדמנות לייצר קהל לקוחות חוזרים עבור הגילאים המשתנים של ילדיהם.
במקביל, בשיתוף פעולה זה יש הזדמנות לפיתוח יכולות עובדים, חיזוק הלכידות הפנימית ושיפור מוטיבציה, כחלק מתהליך ההכשרה שהעובדים ייקחו בו חלק, והאלטרנטיבות החדשות שנוצרו להם לקחת בהן חלק. כמו כן צפוי שהעובדים יחושו תרומה מרובה יותר לחברה וכתוצאה מכך תגדל נאמנותם כלפיה.
עבור הארגון החברתי- חשיפה משמעותית לקהל יעד פוטנציאלי. עבור ארגון בטרם, שלא הצליח עד כה לחזק את מעמדו בתודעת הכלל בישראל, שיתוף פעולה זה מציע הזדמנות פז בדמות קהל היעד שפוקד את אולמות התצוגה של איקאה. קהל כזה, שמחפש פתרונות ריהוט פרקטיים, כולל לא מעט משפחות עם ילדים, אשר ניתן לקדם אצלם את מטרת הארגון, משום שלבטח יהיו מעוניינות לחזק את תחושת הביטחון בקרב ילדיהם בביתם.
הגברת המודעות תתרום גם לארגון באופן ישיר ע"י מיצובו בדעת הקהל כגוף התורם מידע חשוב ומקצועי לצרכנים בתחום בטיחות הילדים בבית, וגם לקידום התכלית והמטרה החברתית ישירות ע"י הגברת רכישת המוצרים הבטיחותיים לבית ובאופן עקיף ע"י העלאת המודעות לחשיבות הנושא ופשטות המימוש.
שינוי מרכיב המיקום בתמהיל השיווק של הארגון משפיע בשת"פ המוצע במקביל גם על הגברת המודעות אליו וגם על מרכיב המחיר של המוצר ההתנהגותי, שכן הוא מאפשר ללקוחות לקבל את המידע הרלוונטי בנושאי הבטיחות ממש במקום שבו הם מקבלים את ההחלטה מה לרכוש, מה שכמובן מוריד את המחיר של שינוי ההתנהגות הנדרש.
כמו כן, יתכן כי פדיון הארגון יגדל כתוצאה מתרומות בקופות התשלום ב IKEA, ואו מתרומת IKEA את חלק מהרווחים לפעילות "בטרם" בתחומים/פרויקטים נוספים, ואו מתשלום של איקאה בעבור הדרכות מסיביות של העובדים. איקאה כמובן, מעוניינת להשקיע כספים במימון שיתופי פעולה כאלה, בעבור התועלות שהיא מקבלת מהם.
תרומה אפשרית נוספת יכולה להיות פיתוח היכולות הארגוניות של הנהלת "בטרם" בעיקר סביב היכולות להגעת בקהל מטרה כל כך רחב באופן כל כך יעיל, שהן יכולות מוטמעות היטב ב IKEA.
עבור צרכני הארגון העסקי- צרכנים שייקחו חלק בפעילות זו על ידי רכישת מוצרי איקאה שהנם בעלי תו בטיחות של בטרם, ירגישו כי הם מקבלים ערך מוסף בכך שהם עושים בשביל ביתם יותר מאשר קנייה של ריהוט אחר. תחושת המימוש העצמי תתקבל כאן ביתר קלות, שכן אין פה מאמץ מיוחד עבור צרכן שנוהג לפקוד את איקאה פעמיים בשנה לערך. הערך המוסף מתבטא גם ברכישת המוצר הבטיחותי באופן מודע, וגם הידע הנלמד בנושאי הבטיחות המתאימים למוצר הנרכש.
עבור התכלית החברתית- שיתוף הפעולה צפוי לגרור הד תקשורתי שינבע ברובו מהפרסומים של איקאה. יש כאן תרומה משמעותית לקידום המודעות של הציבור בעניין בטיחות ילדים. השאיפה היא שהמודעות תביא לגידול בביקוש לפעולות לטובת התכלית החברתית, להתנדבות ולתרומה.
יתר על כן, הפשטות שברכישת המוצר הבטיחותי, בכך שהוא מוצג לפניהם במקום שבו מתקבלות ההחלטות ובמחירים תחרותיים, מפחיתה את עלויות השינוי ההתנהגותי, ומעלה את העלויות של ההתנהגות המתחרה (רכישת מוצרים אחרים, שאינם בטיחותיים).
בנוסף, מטרת שיתוף הפעולה היא גם לגרום לצריכה נכונה יותר של מוצרים בטיחותיים המתאימים לכל משפחה על פי מאפייניה. במידה ואכן יצליח, השימוש בגובר במוצרים בטיחותיים לילדים בבית צפוי להשפיע ישירות על מספר ההיפגעויות הבלתי מכוונות של ילדים מדי שנה, ובכך לתרום ישירות לתכלית החברתית של ארגון "בטרם"!
כמובן, שבהנחה שאכן "בטרם" יצליח להגדיל את פדיונו עקב שיתוף הפעולה, הארגון יוכל להשקיע בקידום התכלית החברתית באפיקים או בשיתופי פעולה נוספים.

יעדי שיתוף הפעולה:
מצד הארגון העסקי- 1. שיפור תדמית החברה על ידי מיצובה כחברה המזוהה עם מטרות חברתיות בכלל ובטיחות בקרב ילדים בפרט. ימדד עפ"י מספר הפרסומים בנושא התרומה הקהילתית של החברה, שלא יבוצעו על ידה, לפני ואחרי השת"פ. 2. מודעות של לפחות 70% מהלקוחות שמבקרים בסניפי איקאה לסימון של מוצרים בתו התקן של בטרם. 3. גידול שנתי של 20% במכירות של המוצרים המסומנים בתו התקן יותר מאשר יעד הגידול הגורף של מוצרי הארגון בכלל.
מצד הארגון החברתי- 1. גידול במודעות לארגון בקרב האוכלוסייה ב-50%. המבקרים בסניפי איקאה יהוו מדגם מייצג לאוכלוסיה. 2. הפחתת שיעורי האשפוז מפגיעות המתרחשות בתוך הבית בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-50% עד שנת 2020. 3. הפחתת שיעורי התמותה מפגיעות המתרחשות בתוך הבית בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% עד שנת 2020.

תכניות היישום, המדידה וההערכה:
התכנית מורכבת מיישום בטווח הקצר והמיידי, והשקעה נוספת לטווח הארוך. תכנית המדידה וההערכה מפורטת כחלק מתכנית היישום. מצאנו לנכון לבצע הפקת לקחים תוך כדי היישום, ולתקן את היישום במידת הצורך.
איקאה תממן את העלויות המוזכרות בתכנית היישום, במסגרת השקעה בפעילות השוטפת של הארגון.

תכנית היישום - שלב א'- אפשרית למימוש באופן מיידי ואפקטיבית כבר בטווח הקצר.
מרכיבי הפעילות ולוחות הזמנים: 1. נציגי בטרם יבצעו סריקה של מוצרי איקאה הקיימים (על ידי שימוש בקטלוג ובהמשך סיור מודרך בחנות על ידי נציגי איקאה), ויאתרו את המוצרים הראויים לקבל את תו תקן הבטיחות של ארגון בטרם (כמו למשל מוצרים קיימים בעלי טריקה רכה; שטיחים מונעי החלקה; אביזרים לקיבוע של רהיטים לקירות). פעילות זו צפויה להמשך כחודשיים. 2. מחלקת השיווק והתוכן של איקאה תהיה אחראית להפיק את הסימון שיתלה על גבי המוצרים הנבחרים בתצוגה שיעיד שהם נושאי תו התקן של ארגון בטרם. כמו כן, בנוסף לסימון שיתלה על גבי המוצרים, יוצגו כרזות נלוות בחדרי התצוגה שיסבירו על חשיבותה של בטיחות ילדים בבית בראיית איקאה ובכלל. הפקת הסימונים והחומר שיווקי תתבצע בשיתוף ובפיקוח נציגי הארגון החברתי, כאשר התוכן המקצועי יסופק ע"י "בטרם". פעילות זו צפויה להמשך כשבוע. 3. נציגי ארגון בטרם ירכיבו תכנית הדרכה ומערכי שיעור המיועדים להכשרת עובדי איקאה ברזי שיתוף הפעולה. על העובדים להיות בקיאים בפעילות הארגון, בהטמעת חשיבותה של התכלית החברתית בקרב קהל המבקרים בחנויות וערוכים לענות על שאלות נפוצות ביחס למוצרים הנבחרים כמסומנים בתו התקן. בניית הפעילות צפויה להמשך כשבועיים. 4. ביצוע הדרכת העובדים המתוכננת, תוך התמקדות בבטיחות ילדים ובמוצרים הנבחרים. נדרש שיתוף של כוח אדם משני הארגונים- נציגי בטרם יחפפו את עובדי איקאה. פעילות זו צפויה להמשך כחודש ימים. 5. סימון המוצרים הנבחרים כמוצרים בטיחותיים באולמות התצוגה של הרשת, וכן ארגון ותלייה של חומר ההסברה הנלווה, יבוצע על ידי האחראים לסידור אולמות התצוגה מטעם איקאה, וצפוי להמשך כשבוע. 6. למעשה מרגע זה, שיתוף הפעולה יצא אל הפועל מנקודת המבט של הצרכן, ויש בידינו את היכולת למדוד את ההשפעה הצרכנית. על כן בשלב זה של הפרויקט, נבצע סקרים שיערכו על ידי מתנדבי בטרם, בצאתם של צרכנים מהחנות. הסקרים ימדדו את המידה בה נחשף הצרכן למוצרים המסומנים כבעלי תו תקן של ארגון בטרם. לביצוע סקרים אלו יוקדשו שבועיים. באם הסקרים יראו על תוצאות שאינן עולות בקנה אחד עם יעדי המודעות והחשיפה שהוצבו עבור שיתוף פעולה זה, תתבצע הערכה מחדש של הסידור באולמות התצוגה, ויהיה צורך להשקיע שבוע נוסף בארגון מחדש על מנת להגביר חשיפה. 7. כחודשיים לאחר סימון המוצרים באולמות התצוגה, יתקיים "שבוע בטיחות ילדים באיקאה". בשבוע זה יהיו הנחות משמעותיות על המוצרים הבטיחותיים. כמו כן, במהלך השבוע, ניתן יהיה למצוא באולמות התצוגה נציגים של ארגון בטרם, אשר יסבירו על שימוש נכון במוצרים הבטוחים. יש להשקיע בפרסום שבוע זה באפיקי הפרסום המקובלים של איקאה, תוך התייעצות עם נציגי בטרם. 8. כחודש לאחר "שבוע בטיחות ילדים באיקאה", יש לבחון בחינה ראשונית את העמידה ביעדי המכירות שהוצבו לארגון העסקי כחלק משיתוף הפעלה (הסיבה לבדיקה המאוחרת היא התחשבות באפקטים מאוחרים של הקמפיין, כלומר ברכישות של לקוחות שאיחרו את מועד שבוע הבטיחות אך הגיעו עקב הפרסום המיועד). מדידה זו היא באחריות איקאה. 9. מכאן ואילך, בכל טווח מסוים, של חודשיים לערך, יש למדוד שוב את מידת החשיפה של הצרכן למוצרים המסומנים כבעלי תו תקן בפרט ולארגון בטרם בכלל, על ידי הסקרים המתוארים בפעילות המתוארת בסעיף מספר 6. וכמובן, לאחר ביצוע הסקר יישום המסקנות. כך עד להגעה לתמהיל הסידור באולמות התצוגה המאפשר חשיפה אופטימלית של הצרכנים. 10. מדידות יעדים נוספות שיבצעו בהמשך: a. מדידת היעד של IKEA לגידול במכירות המוצרים המסומנים בתו הבטיחות ימדד כשנה לאחר אירוע ההשקה בשבוע הבטיחות, באמצעות מאגרי המידע של החברה. b. מדידת היעד של "בטרם" לשיפור המודעות לארגון ייבדק בסקר כתוב בכניסה לחנויות IKEA לפני תחילת הקמפיין לשם הרפרנס, וכשנה לאחר אירוע ההשקה לבחינת ההשפעה לטווח ארוך של שיתוף הפעולה. c. מדידת היעדים של "בטרם" להפחתת שיעורי האשפוז והתמותה ימדדו באופן שנמדדים היום.

תוכנית שלב ב'- רלוונטית לטווח הארוך.
מרכיבי הפעילות ולוחות הזמנים: 1. הקמת צוות מחשבה, יתכן גלובלי, שישתף נציגים מטעם ארגון בטרם, ומעצבים מטעם איקאה. מטרת הצוות, להעלות רעיונות למוצרים חדשים של איקאה, מקדמי בטיחות ילדים בבית (כמו למשל, עיצוב ליין רהיטים עגולים, חסרי פינות; אהילים עומדים מחומרים שאינם מתחממים; מיטות קומתיים מאובטחות לפי עצות הבטיחות של ארגון בטרם). כמו כן, העלאת הצעות לשינוי עיצובים קיימים, כך שהבטיחות במוצר תעלה. פגישה של צוות המחשבה הזה אחת לחודשיים, כאשר יוצב יעד של פיתוח 6 מוצרים חדשים בשנה. 2. במקביל, קיום תחרות נושאת פרסים בקרב עובדי איקאה, עליהם להציע מוצרים חדשים המעודדים בטיחות בקרב ילדים בבית. התחרות נועדה לעודד את עובדי הארגון לחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה, וגיבוש מחויבות לארגון. ההצעות יועלו בקרב ועדה שתורכב מנציגי בטרם ומעצבי איקאה, ושלושת הרעיונות הישימים ביותר יבחרו. התחרות תערך בשנה החולפת שלאחר סיום תוכנית שלב א'. במידה שהתוכנית תוערך כמוצלחת מבחינת היענות וטיב הרעיונות, ניתן יהיה לערוך אותה אחת לשנה, ואולי אף להרחיב אותה לתוכנית ציבורית, שתגביר עוד יותר את החשיפה והמודעות לנושא בקרב הציבור.

לסיכום, אנו מאמינות כי בתוך חצי שנה עד שנה ניתן יהיה להגיע לשיתוף פעולה מוצלח בין ארגון "בטרם" לחברת IKEA. לשת"פ המוצע יש פוטנציאל להפיק תועלות לכל הצדדים המעורבים: ארגון "בטרם"- העלאת המודעות לארגון ומטרותיו תוך שיפור מצבם של המוטבים; IKEA- עלייה במכירות תוך מתן ערך מוסף למותג; הצרכנים של IKEA - ערך מוסף בקניית מוצרי החברה.
שת"פ כזה יביא למצב הרצוי של Win-Win-Win - לארגון החברתי, לארגון העסקי ולקהל הצרכנים.