Free Essay

Organization

In:

Submitted By ofirgadot
Words 11983
Pages 48
מבוא להתנהגות ארגונית

התנהגות ארגונית אוספת ידע באמצעות כלים מדעיים אובייקטיביים, ועל-סמך אותו ידע מנסה להסביר תופעות, לנבא תופעות ולמצוא קשרים בין התופעות: לבנות תיאוריות.
כלים מדעיים: ניסוי, מחקר, סקר ( כלים מדידים אמפיריים ואובייקטיביים עד כמה שניתן.
בגלל שמדובר בבני אדם, התיאוריות אף פעם לא יכולות להתאים לכל האנשים בכל המצבים. התיאוריה היא מעין מסגרת שמנסה להסביר את ההתנהגות של רוב האנשים ברוב הזמנים.
תיאוריות משתנות: הן משתנות בגלל שמתגלים ________ שונים למחקר, תנאי מחקר משתנים ואנשים משתנים.

ההתנהגות הארגונית מתחלקת לשני חלקים: מיקרו – עוסק ביחידים ובקבוצות בארגונים. מאקרו – מבנים ותהליכים הכלל ארגוניים.

גישות ניהוליות

הניהול המדעי:
הגישה התפתחה בסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20. פותחה ע"י מהנדסים מארה"ב. בראשם עמד המנהיג טיילור.
טיילור טען שצריך לתכנן את העבודה על יסוד ניתוח מדוקדק של המטלות, הכלים והקישורים האנושיים הנדרשים.
צריך לחלק את העבודה למקטעים קטנים. לכל חלק של העבודה להציב את העובדים המתאימים, לתת להם כלים מתאימים, להדריך אותם בביצוע המטלה ולפקח על הכמות והאיכות של התפוקה (כך לעובד מוגדר מראש מה עליו לעשות – יש לו חלק קטן של העבודה, ואותה עליו לחזור ולעשות).
טיילור טוען שהאדם צריך ייצור כלכלי – מה שמניע אותו הם מניעים כלכליים בלבד. כלומר, העובד מוכן לעשות עבודה מונוטונית ומשעממת ובלבד ששכרו יהיה גבוה יותר.
לפי טיילור, האדם מעוניין למקסם את הרווח, במינימום מאמץ.
לטענת המהנדסים, אפשר לעזור למטרה זו ע"י מדידות מדוקדקות למקסם את רווח העובדים.
יישום תיאורית העקרונות מתבצעת בעזרת חקר זמן תנועה: מדידה מדויקת של הזמנים והתנועות הדרושים לביצוע משימות שונות. מדידה זו משמשת כבסיס לקביעת כמות העבודה הנדרשת מהעובדים ושכרם. ישנם שני תחומים שקיימים עד היום ומקורם בגישות הניהול המדעי:
* ניתוח עיסוקים: בוחן אילו משימות ואילו קישורים ומיומנויות נדרשות מהאדם על מנת לבצע תפקיד מסוים. ניתוח עיסוקים אינו מתייחס רק לפס ייצור אלא לכלל העיסוקים.

* הנדסת אנוש: הניסיון ליצור עבור האדם סביבה שתהיה נוחה ככל האפשר ופחות מעייפת. (לדוגמא – תאורה: באיזו עוצמה, זווית, כסא – שיהיה נוח).

הביקורת על גישת הניהול המדעי:
בשנים הראשונות גישת הניהול המדעי הייתה מאוד פופולארית בקרב תעשיינים וחוגים ניהוליים (מעסיקים). עם הזמן הפופולאריות פחתה – כאשר המעסיקים היו צריכים למלא את החלק שלהם בתוכנית להעלאת השכר.
* מבחינת העובדים: היו להם טענות כבר מהשלבים הראשונים של יישום התוכנית – הם התנגדו להצמדה מלאה של השכר לתפוקה. הם טענו שהתפוקה לא תלויה רק בעובד.

* הטענה השנייה של העובדים הייתה שהמדידות הן אינן מדידות אנושיות מהסיבות הבאות: 1. יש הבדלים בין האנשים (מבחינת כוח לדוגמא). לכן, לא ניתן לבצע הכללה.

2. יכולת התמדה – אדם צריך לעבוד 8 שעות ביום, והזמן שלוקח לבצע את הפעולה בפעם הראשונה שונה מהזמן מביצוע הפעולה בפעם האחרונה. העובדה הזו אינה נלקחת במדידה.

בסופו של דבר, כמות העבודה והשכר נקבעו באמצעות משא ומתן בין העובדים למעסיקים ולא באמצעות המדידות המדעיות.
כך המצב גם היום – לעובדים יש פרמיה ומדידות, אך השכר נקבע באמצעות משא ומתן בין העובדים למעסיקים.
הניהול המדעי מתייחס לעובדים כמכונות!

יחסי אנוש

במקביל לניהול המדעי התפתחו גישות שונות שמקורם בתחום מדעי החברה. הגישות התייחסו לעובדים כאדם. הם ראו בעובד כייצור מורכב מבחינת כישורים, יכולות ומטרות.

הגדרה מחודשת של מטרות זמן-תנועה:
1. מדידת קצב העבודה ולא זמן העבודה (לקיחה בחשבון שאדם עובד 8 שעות והבורג הראשון מהיר יותר מהבורג האחרון.

2. ניהול מחקרים להפחתת העייפות האנושית ולאו דווקא להגדלת התפוקה (עובד פחות עייף יעבוד יותר).
3. התייחסות למכלול הגורמים האנושיים המשפיעים על יעילות אנושית ולא רק לאספקט הפיזיולוגי (האם העובד שבע רצון, האם הוא בא עם מטען מהבית – כל אלו משפיעים על יעילותו בעבודה).

4. קביעת תקנים לעבודה, תוך התייחסות להבדלים שבין העובדים (בהתייחסות לפס ייצור, לא ניתן לקבוע לכל אדם תקן עבודה משלו – אך צריך לקחת בחשבון גם את החלשים. בעבודה אינדיבידואלית ניתן להתאים את קצב העבודה לכל אדם וליכולות שלו.

העובדה שאנשים עובדים בקבוצות היא מאוד משמעותית. למערכות היחסים הבלתי פורמאליות בארגון, בין העובדים לבין עצמם, בינם ובין ההנהלה, ליחסים הללו משמעות גדולה מבחינת אופן העבודה, אפקטיביות העבודה וכד'. החשיבות של היחסים הללו נתגלתה לראשונה בניסוי אותרון – שנערכו בסוף שנות ה-20 במפעלי אותורן שעל-יד שיקאגו.
המטרה הראשונית של הניסויים הללו הייתה לנסות למצוא באילו תנאים תפוקת העובדים תעלה.
הניסוי – קבוצה של פועלות מאחד המפעלים הניסוי שינה כל פעם את תנאי העבודה כדי לבדוק את השינוי בתפוקה. שינויים בתאורה, בזמני ההפסקות וכו'.
התוצאות – היו מאוד מפתיעות: התפוקה של הנשים עלתה, המשיכה ועלתה בהתמדה, בלי קשר לתנאים.
המסקנה – כנראה שאותו שיתוף, אותו יחס – הוא הגורם שהוביל להעלאת התפוקה בלי שום קשר לתנאים הפיזיים.
בניסוי שנערך באותם מפעלים לקחו קבוצה של גברים ולהן נאמר שבמידה והם יעלו את התפוקה, השכר שיקבלו יעלה. בפועל לא הייתה עליה בתפוקה. התפוקה של העובדים נשארה אותו דבר. קבוצת העובדים שמרה על תפוקה קבועה שהייתה ברמה שתבטיח שלא יפטרו אותם, אך הם לא עשו מעבר.
השאלה היא למה – ומה ההבדל בין גברים לנשים:
* את הגברים לא שיתפו – הגברים לא ידעו, בניגוד לנשים, שהם חלק מניסוי.

* הנורמות הלא פורמאליות שנוצרו בתוך הקבוצות – בקבוצת הנשים הנורמה הלא פורמאלית הייתה נורמה של העלאת התפוקה (נוצרה בגלל השיתוף). בקבוצת הגברים נוצרה נורמה שקבעה ששומרים על רמת תפוקה מסוימת – ולא עולים מעליה. הנורמה שנוצרה הייתה מאוד חזקה – יותר מהשכר שהוצע להם.

נעשו מחקרים נוספים שבדקו את העניין של קבוצות לא פורמאליות בארגונים. מסתבר שהקבוצות הללו יכולות לתרום לאפקטיביות הארגונית, במידה והנורמות בקבוצה פועלות בכיוון של מטרות הארגון. הקבוצות יכולות גם לפגוע באפקטיביות הארגונית – אם הנורמות פועלות בכיוון שסותר את מטרות הארגון. היחסים בארגון היו משמעותיים, ומתוך ההכרה הזו התפתחו אותן גישות ניהול של יחסי אנוש ששמות את הדגש על אותם יחסים / מערכות יחסים חברתיים בארגון.
תיאורית X-Y

חוקר בשם מקגרגור טען שלמנהלים ישנן 2 נקודות מבט אפשריות על טבע העובדים, על טבע בני האנוש. כל מנהל יוצא מאחת משתי נקודות מבט – אחת מההשקפות.
בהתאם לאותה השקפה המנהל מפתח הנחות יסוד, ובהתאם לאותן הנחות יסוד הוא מתנהג אל העובדים. ההתנהגות שלו משפיעה על התנהגות העובדים, שבסופו של דבר מתנהגים בדרך שמצדיקה את נקודת המבט הראשונית של המנהל.
מתקיים אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה.
החוקר קורא לשתי נקודות המבט הללו תיאורית X ותיאורית Y.

תיאורית X:
א. העובדים אינם אוהבים לעבוד וברגע שהדבר אפשרי ימנעו מכך.

ב. כיוון שהם לא אוהבים לעבוד, צריך לפקח עליהם ולאיים בעונשים על מנת להשיג את המטרה.

ג. הכפיפים מעדיפים שלא לקחת אחריות ויחפשו הכוונה פורמאלית ברגע שהדבר אפשרי.

ד. רוב העובדים מייחסים חשיבות רבה ביותר לביטחון ויציגו אמביציה מועטה.

( מנהל שיוצא מהגישה הזו לא יאפשר לעובדים לקיחת אחריות. הוא יבדוק כל פעולה שהעובדים מבצעים, לא יסמוך עליהם. בסופו של דבר העובדים באמת לא יזמו, לא יקחו אחריות, יבקשו אישור לפעולה – ראש קטן.

מקגרגור לא אומר שישנן כאלה עובדים – אלא יש מנהלים שרואים את העובדים ככאלה, והעובדים יהפכו לכאלה בהשפעת המנהלים.

הערה: מקגרגור מתאר את המנהלים כמשפיעים על העובדים.

תיאורית Y:
א. טוענת שהעובדים מסתכלים על העבודה כעל דבר טבעי וחיוני – אוהבים לעבוד.

ב. אנשים יפתחו מחויבות אישית אם הם מחויבים ליעד.

ג. האדם הממוצע יכול ללמוד לקבל ואפילו יחפש אחריות.
ד. היכולת לקבל ולבצע החלטות חדשניות, מפוזרות באופן נרחב באוכלוסיה ולא מצויות באופן בלעדי אצל אלה שנמצאים בעמדות הניהול.

לפי הגישה הזו, אם רוצים להניע את העובדים, מה שצריך לעשות הוא לשתף אותם, לאפשר לקיחת אחריות, אוטונומיה.
בצורה כזו המנהלים יוצרים עובדים שהם עובדים יוזמים, לוקחי אחריות – ראש גדול.

תיאורית משאבי אנוש

אחת הביקורות על תיאורית יחסי האנוש, הייתה שהיא למעשה לא משנה באופן מהותי את היחסים בתוך הארגון. עדיין קיימת ההנהלה – לאותה הנהלה יש כוח, יוקרה, תגמולים. לעומתם, העובדים, שמצבם לא השתנה למעשה.
הטענה הייתה שמטרת גישת יחסי האנוש היא להגדיל את שביעות הרצון של העובדים, כדי שההתנגדות שלהם לפעולות ההנהלה תפחת, וההנהלה תוכל לפעול באופן חופשי.
גישת משאבי האנוש טוענת שהשינוי צריך להיות שינוי מהותי. כלומר, צריך לאפשר לעובדים לפתח את היכולות והכישורים, לאפשר להם צמיחה. צריך לשתף את העובדים בקבלת ההחלטות – יותר אחריות. צריך למעשה לשבור את מסגרות העבודה הקיימות, לעבוד בקבוצות, לעבוד בשיטות עבודה שיאפשרו לעובדים לנצל את הפוטנציאל האנושי – יותר צמיחה, אוטונומיה.

CONTINGENCY – ניהול תלוי מצב

הגישה המקובלת כיום היא גישת ניהול תלוי מצב.
מכיוון שמדובר באנשים, אין דברים מוחלטים. ההתנהגות של אדם מסוים בסיטואציות שונות עשויה להיות שונה ואילו אותו אדם בסיטואציות שונות יתנהג באופן שונה.
גישת הניהול צריכה להיות מותאמת לאנשים, לתרבותם, ערכיהם ולקחת בחשבון את השוני שבין העובדים.

מוטיבציה

חוסר מוטיבציה אינו עצלנות – הוא נובע מהרבה גורמים. אנחנו נבדוק מהי מוטיבציה ומה מעורר אותה אצל העובד.
כיום חלק גדול מתיאוריות המוטיבציה מכירות בעובדה שיכולת של כסף להניע עובדים היא בהחלט יכולת מוגבלת (בעבר חשבו שכסף הוא גורם משמעותי למוטיבציה).
לפעמים לאותו אדם יכולה להיות מוטיבציה ולפעמים לא, תלוי בסיטואציה. וכמובן שניתן לראות הבדלים בסיסיים בין אנשים.
מוטיבציה: תוצאה של אינטראקציה בין היחיד לסיטואציה (אופי האדם ומאפייני הסיטואציה). זהו מערך של כוחות אנרגיה, הנוצרים בתוך הפרט והן מגורמים חיצוניים לו, במגמה ליזום התנהגות הקשורה לעבודה.
מוטיבציה היא הנכונות להשקיע מאמץ לכיוון מטרות הארגון.
יש להתייחס לעוצמת המאמץ ולאיכות המאמץ (כלומר – מוטיבציה היא איכותית כשהמטרה משקפת את מטרות הארגון).

המוטיבציה היא תהליך של סיפוק צרכים:

צורך לא מסופק ( מתח ( מניע ( התנהגות של חיפוש ( צורך מסופק ( רגיעה במתח.

לדוגמא: צורך לא מסופק: רעב. הבטן מקרקרת, לא נוח: מתח. התנהגות של חיפוש: במקרר. הזמנת אוכל: צורך לא מסופק. רגיעה במתח: שובע.

מבחינת הארגון העובד צריך להיות במצב של מתח על-מנת שיהיה לו מניע וצורך לא מסופק – על מנת שתהיה לו מוטיבציה.
הארגון צריך לדאוג שהתנהגות החיפוש תהיה כזו שתועיל לארגון, שתשרת את מטרות הארגון.
מתח: עד גבול מסוים הוא חיובי, משמש כמניע, משפר את הביצוע. מעבר לאותו גבול הוא עשוי לשתק אותנו ולפגוע בביצוע.

תיאורית תוכן – מה גורם למוטיבציה?
תיאורית תהליך – איך נגרמת המוטיבציה?

היררכית הצרכים של מסלאו
תיאורית תוכן, תיאורית צרכים

מסלאו טען שלכל אדם קיימות 5 מערכות צרכים. כאשר מערכות הצרכים הללו מסודרות בסדר היררכי, שהסדר נקבע עפ"י מידת החשיבות של מערכות הצרכים מבחינת הקיום של האדם.

לפי מסלאו, צורך שאינו מסופק משמש מניע, הוא גורם
להתנהגות. כאשר הצורך מסופק הוא מפסיק
לשמש מניע. הגשמה עצמית צורך בהערכה צרכים חברתיים צורכי ביטחון צרכים פיזיולוגיים

צרכים פיזיולוגיים: מזון, שתייה, שינה.
צורכי ביטחון: קורת גג, מחסה ( בארגון: ביטחון תעסוקתי.
צרכים חברתיים: אהבה, ידידות, קשר.
צורך בהערכה: הערכה, הכרה, חיזוקים.
הגשמה עצמית: בארגון: הישג, גיוון, אתגר, אוטונומיה בתפקיד.

לפי מסלאו, האדם יוכל לעבור ממערכת צרכים אחת לשנייה, גבוהה יותר, רק כאשר הצרכים הנמוכים סופקו במלואם. הצורך בהגשמה עצמית אף פעם לא יסופק במלואו.
לטענת מסלאו, ככל שעולים בהיררכיית הצרכים, נמצא פחות ופחות אנשים שהגיעו לאותה רמה – לכן צורת הפירמידה.

מבחינת הארגון: הארגון צריך לזהות באיזה מקום בהיררכיה נמצא כל עובד, ובהתאם לפעול. צורך שלא סופק משמש מניע. כאשר סופק מפסיק לשמש. אם אדם הגיע לשלב של הצרכים החברתיים – כלומר סופקו צורכי הביטחון והפיסיולוגיים – אז מצד הארגון תנאי שכר לא ישנו לו – כיוון שהצורך הזה כבר סופק. לכן, על הארגון לאפשר פיתוח של צרכים חברתיים.
אין גם צורך שהארגון יציע קידום. האדם עוד לא בשלב של הגשמה עצמית.

בעיות ביישום:
* הצורך להתאים תוכנית אישית לכל עובד.

* גם האדם עצמו לא תמיד יודע לזהות באיזה שלב הוא נמצא, זוהי נקודה קשה עוד יותר מבחינת הארגון.

* מבחינת ההנהלה, המקום שבו רצוי שהעובדים ימצאו הוא הגשמה עצמית. עובדים שנמצאים בשלב הזה תורמים יותר לארגון – מחפשים אוטונומיה, מאותגרים.... * הצורך בהגשמה עצמית לעולם לא מסופק במלואו.

כדי שהארגון יביא את העובדים לשלב הגשמה, הארגון צריך לספק להם את כל הצרכים הנמוכים יותר – הדבר עפ"י מסלאו לא הגיוני.

הבעיות עם התיאוריה: (הביקורת על מסלאו)
התיאוריה כולה זכתה להרבה מאוד ביקורת. התיאוריה לא קיבלה אישוש במחקרים. לא מצאו שהאנשים באמת מספקים צורך אחד וממשיכים הלאה.
הנושא של צרכים כמניעים כן קיבל אישוש – ופה הצלחתו של מסלאו, למרות שאין אישוש מדעי – יש היגיון בדרך שבה מסלאו ניסח אותה.

* מסלאו מציג את התיאוריה כאוניברסאלית – כלומר נכונה לכולם, ואפילו הוא עצמו הודה שטעה, התיאוריה אינה אוניברסאלית, אך מתאימה לחלקים נרחבים באוכלוסיה. ישנן תרבויות שבהן הסדר ההיררכי שונה (לכן לא אוניברסאלי). לדוגמא: נזירים מוותרים על 3 השלבים הנמוכים כדי להגיע להגשמה עצמית.

* מסלאו טוען שצריך לספק מערכת צרכים נמוכה במלואה על-מנת לעבור למערכת הצרכים הבאה. הבעיה:

- קשה להגדיר מהו סיפוק של צורך במלואו.

- במציאות, הרבה פעמים אנשים מנסים לספק יותר מצורך אחד באותה נקודת זמן.
לדוגמא: אדם חולה מנסה לספק צורך פיזיולוגי (בריאות), אך גם צורך חברתי. גם בארגונים ישנם אנשים שנמצאים בשלבים הגבוהים בהיררכיה – אך הדבר לא אומר שהם יפסיקו לנסות לספק צרכים נמוכים יותר.

תיאורית ה-E.R.G (Alderfer) (תיאורית צרכים)

אלדרפר פיתח את התיאוריה של מסלאו וניסה לתת מענה לחלק מהבעיות שעלו מהתיאוריה. הוא דיבר גם כן על מערכות צרכים שמסודרות בסדר היררכי. אלדרפר מדבר על 3 מערכות צרכים בלבד:

צמיחה = Growth
התחברות = Relatdness צמיחה
קיום = Existence התחברות קיום

אלדרפר חיבר את שתי המערכות הבסיסיות:
קיום ( פיזיולוגיים + ביטחון (של מסלאו)
התחברות ( חברתיים
צמיחה ( הערכה + הגשמה עצמית (של מסלאו)

לפי אלדרפר:
* ככל שצורך מסופק פחות רוצים לספקו יותר.

* ככל שצורך מסופק יותר, כך רוצים לספק את הצרכים הגבוהים יותר.

הוא מתייחס להיררכיה, אבל בניגוד למסלאו, אלדרפר טוען שניתן לספק בו זמנית יותר ממערכת צרכים אחת. מבחינתו מספיק שנספק במידה מסוימת את צורכי הקיום, כדי שנוכל להתקדם הלאה ולנסות לספק את צורכי ההתחברות. כלומר, בלי לנטוש את הצורך הקודם. ברגע שאדם מספק רעב / צמא, הוא יחפש במקביל חברים.
מבחינת הארגון – לאדם יש תנאים מינימאליים טובים – הוא יכול להמשיך ולחפש התחברות ולאחר מכן את הצמיחה – בלי לנטוש צורך נמוך יותר.
נקודה נוספת שמעלה אלדרפר – מה קורה כאשר צורך גבוה נחסם? – זוהי שאלה משמעותית בארגונים. לפי אלדרפר, ככל שצורך גבוה מסופק פחות, או נחסם, כך רוצים לספק את הצרכים הנמוכים יותר. לדוגמא: ארגון שלא מאפשר לעובד התקדמות לתפקיד חדש, או שעובד לא מקבל הערכה מהמעסיק, לפי אלדרפר, האדם ינסה לספק יותר צרכים נמוכים: העובד מיצה תפקיד, לא יכול להתקדם – הוא ינסה לדאוג יותר לשכר ולתנאים. יקדיש יותר זמן לחברות במשרד וכו'.
לאורך זמן אנשים שלא מסוגלים לספק צרכים גבוהים יותר – מתוסכלים.

מקללנד (תיאורית הצרכים)

מקללנד, כמו מאסלו והיידרפר, מתייחס אל הצרכים כמניעים.
* הצרכנים נלמדים (בשונה מקודמיו, לפיהם נולדים עם צרכים).

* אין היררכיה בין הצרכים.

* עוצמת הצרכים והאופן שבו יבואו לידי ביטוי, שונה מאדם לאדם.

* יש להתאים בין האדם לתפקיד, בהתאם לצרכים המניעים אותו.

הצרכים נלמדים בתהליך הסוציאליזציה – לכן הם באים לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אדם: עוצמות שונות של הצרכים.
מקללנד מדבר על 3 צרכים:
1. צורך בהישג: הצורך להצליח.

2. צורך בעוצמה: צורך לגרום לאנשים להתנהג, באופן שאחרת לא היו מתנהגים בו. הצורך להשפיע ולשלוט על אחרים.

3. צורך בחיבה: הצורך להיות מקובל ואהוד ע"י אחרים.

* אנשים שהצורך שלהם בהישג גבוה – הם אנשים שמונעים לכיוון של הישגים אישיים. מה שמניע אותם זה הצורך להצליח, לבצע טוב יותר. עצם ההצלחה היא החשובה ולא התגמול שהם יקבלו עבור ההצלחה. הם זקוקים למשוב מהיר על הביצועים. צריכים לדעת אם הצליחו או לא (התחושה הפנימית היא החשובה). אנשים בעלי צורך גבוה בהישג – מעדיפים סיטואציות שבהן הם באופן אישי אחראים להצלחה / לכישלון. לא אוהבים להיות תלויים באחרים או במזל. שליטה מלאה. אנשים בעלי צורך בהישג – ישנם מצבים שבהם האדם יכול לתת לעצמו משוב על ההצלחה / הכישלון. מבחינת אנשים, שהצורך בהישג גבוה אצלם, המשוב העצמי משמעותי יותר ממשוב שניתן ע"י גורם חיצוני – יותר אובייקטיבי. אנשים אלה מעדיפים מטרות שהן מטרות מאתגרות. מטרה מאתגרת = מטרה שקשה להגיע אליה, אך היא ניתנת להשגה, ניתנת לביצוע. משימה קלה לא מהווה אתגר למיומנויות שלהם, ואז שביעות הרצון מההצלחה נמוכה. כאשר המטרה / משימה מוערכת כקשה מאוד, הסיכוי של אותו אדם לבצע את המשימה / להשיג את המטרה הוא נמוך, ולכן הסיכוי לחוש הישג, הוא נמוך. כשמטרה היא קשה, אך ברת השגה – זוהי מטרה מועדפת, מאתגרת (50% מוערכת בהצלחה). האדם מעריך את המטרה באופן אישי כמאתגרת – ישקיע מאמץ להשיגה – ירגיש הישג בהצלחה. מקללנד טוען שבחברה המערבית מחנכים לכיוון של הישגיות ולפעמים ע"ח צרכים אחרים.

* הצורך בעוצמה – הרצון לגרום לאנשים להתנהג באופן שמושפע מהם. אנשים אלו הן אנשים שמעדיפים סיטואציות תחרותיות, סיטואציות שבהן יש משמעות / חשיבות למעמד. אלה אנשים שנהנים להיות אחראים, ממונים. הם עלולים להעדיף את ההשפעה שלהם, את הרושם שהם יוצרים על אחרים ולא לביצוע האפקטיבי.

* הצורך בחיבה – אנשים שהם בעלי צורך גבוה בחיבה מחפשים ידידות והם מעדיפים סיטואציות של שיתוף פעולה יותר מאשר סיטואציות תחרותיות.

עפ"י מקללנד – ישנם טיפוסים שונים של אנשים. צריך לזהות את הצורך הדומיננטי של האדם, ולהציב אותו בתפקיד שמאפשר לו לספק את אותו צורך. צריך ליצור התאמה בין האדם לתפקיד. אם אדם חסר מוטיבציה לא מספיק לבחון מה התפקיד מספק לו, צריך לבחון מה מניע אותו.

מי יהיה מנהל טוב בארגון?
אנשים בעלי צורך גבוה בהישג לא בהכרח יהיו מנהלים טובים – כיוון שאלו מעוניינים בהישגים שלהם. פחות מעניין אותו לגרום לאנשים לפעול (מעדיף סיטואציה שבה הוא עצמו אחראי להצלחה / לכישלון).
נמצא כי קיים קשר חיובי בין הצורך בעוצמה לבין תפקידי ניהול: אצל אנשים בתפקידי ניהול בכירים, הצורך בעוצמה יהיה גבוה יותר. הצורך הזה הנו צורך הכרחי למנהל. הצורך בחיבה נמצא בקשר הפוך לתפקידי ניהול – אצל מנהלים בתפקידי ניהול בכירים, הצורך הזה הינו נמוך יותר: כאשר הצורך בחיבה דומיננטי, האנשים ינסו להיות מקובלים ואהודים, ומנהל לא בהכרח פועל בדרך שתגרום לו להיות אהוד על העובדים.

הביקורת על המחקרים לאישוש התיאוריה:
הקשר שבין הצורך בעוצמה וניהול:
הטענה היא שישנן מיומנויות ניהוליו שניתנות ללמידה, לכן, לא ניתן לדעת האם אותו מנהל היה מלכתחילה בעל צורך גבוה בעוצמה ולכן הצליח להתקדם, או שאולי הוא התקדם במדרג הניהולי ועקב כך פיתח את הצורך בעוצמה.
מה קדם למה? הצורך בעוצמה או בקידום?

סיכום מקללנד:
* צרכים נלמדים ולא מולדים – לא קובעים מראש.

* אנשים שונים מנועים ע"י צרכים שונים.
תיאורית מוטיבציה: ת.תוכן היררכית צרכים – מסלאו ERG – אלדרפר מקללנד שני הגורמים – הרצברג – ת.תוכן

ת.תהליך הציפייה – וורום הוגנות – אדמס הצבת מטרות – לוק מאפייני התפקיד – הקמן ואולדהאם

תיאורית שני הגורמים של הרצברג (הרצברג / מאוזנר / שניידרמן)

כאשר חוקרים את נושא המוטיבציה בארגונים, לא מוצאים רצץ בין אנשים עם מוטיבציה נמוכה מאוד עד גבוהה מאוד. נמצא שקיימות שתי מערכות של גורמים בלתי תלויות אחת בשנייה, שרק מערכת גורמים אחת אחראית למוטיבציה.
הרצברג לא מתייחס להבדלים בין-אישיים, הוא מנתח את נושא המוטיבציה דרך הארגון, דרך התפקיד: אלו גורמים קיימים בתפקידים המסוימים בארגון המסוים (הגורמים בתפקיד ולא באדם).
1. גורמים מוטיבטוריים ( הגורמים שמובילים למוטיבציה גבוהה. כאשר הגורמים הללו נמצאים בתפקיד, האדם יהיה בעל מוטיבציה גבוהה. כאשר הם אינן, הוא יגיע למצב ניטרלי. (לא למצב של מוטיבציה נמוכה). העובד יעשה את המוטל עליו ולא מעבר לכך.

2. גורמים היגייניים ( מערכת הגורמים שאחראית לחוסר מוטיבציה או מוטיבציה נמוכה. כאשר הגורמים הללו לא נמצאים בתפקיד / בארגון, האדם יהיה חסר מוטיבציה. כאשר הגורמים הללו נמצאים, האדם יוכל, לכל היותר, להגיע למצב ניטרלי.

כדי להביא את האדם למוטיבציה גבוהה, לא מספיק לתת לו עוד מהגורמים ההיגייניים, אלא צריך לתת לו משהו שונה: גורמים מוטיבטוריים.

גורמים מוטיבטוריים (פנימיים): גורמים היגייניים (חיצוניים):
*הישג *הכרה *מדיניות הארגון *הדרכה
*אתגר *אחריות *תנאי עבודה *יחסי צוות
*קידום (לא חומרי) *גיוון *שכר *יחסי ממונה
*עניין *פיקוח

שכר, מבחינת הרצברג, הוא היגייני – חיצוני: אם ניתן לעובד שכר גבוה יותר, הדרכה טובה וכו', הוא לכל היותר יגיע למצב ניטרלי – יעשה את העבודה המוטלת עליו. כדי שהוא ישקיע מעבר צריך להשקיע בגורמים מוטיבטוריים.
לפי הרצברג, שתי המערכות הן בלתי תלויות לחלוטין – יכול להיות מצב שהאדם מקבל שכר מאוד נמוך, אין לו הדרכה, יחסים בין-אישיים גרועים וכו', אבל התפקיד שלו מגוון ומאתגר, יש בו אחריות וסיפוק. אדם כזה, לפי הרצברג, יהיה בעל מוטיבציה גבוהה – אם כי סביר להניח שיתלונן על הארגון ולא יהיה לו טוב.
ברוב המקרים צריך שתהיה רמה מינימאלית של גורמים היגייניים, כדי שהגורמים המוטיבטוריים יכנסו לפעולה.

פריצת הדרך בתיאוריה היא הזיהוי של הגורמים הפנימיים כגורמי מוטיבציה, וזיהוי של שכר כגורם היגייני. (יכולת ההנעה של השכר מוגבלת).

ביקורת על התיאוריה:
1. החוקרים השתמשו במושגים "שביעות רצון" ו-"מוטיבציה" לחילופין – כאילו הם היו אותו מושג. אלו שני גורמים שונים. התיאוריה למעשה פותחה כתיאורית שביעות רצון ולאחר מכן הם הפכו אותה לתיאורית מוטיבציה.

2. הרצברג הגיע למסקנות שלו בעקבות איסוף נתונים בדרך מסוימת. כאשר מנסים לחזור ולבדוק את התיאוריה – אם משתמשים באותה דרך של איסוף הנתונים, מגיעים לאותן מסקנות. לעומת זאת, לא הצליחו להגיע לאותן המסקנות בדרך איסוף נתונים אחרת. כלומר, התיאוריה תלויה בדרך איסוף הנתונים.
אופן איסוף הנתונים: אנשים בארגונים פירטו בצורה מאוד מפורטת סיטואציה שבה הרגישו טוב וסיטואציה שבה הרגישו רע. הם לקחו את הסיפורים, ניתחו אותם ומצאו אילו גורמים הופיעו בסיפורים שתיארו הרגשה טובה ואילו רעה. החוקרים מצאו שבסיפורים הטובים הופיעו הגורמים הפנימיים. לעומת זאת, בסיפורים הרעים הופיעו הגורמים ההיגייניים. ( השיטה אספה, למעשה, סיטואציות קיצוניות ללא התייחסות למצב הביניים.

( אנשים שמרגישים טוב, זה בד"כ כי הם הצליחו. הרגשה רעה נובעת מכישלון כלשהו, ויש נטייה ליחס כישלונות לגורמים חיצוניים / לאחרים. הצלחות אנו מייחסים לעצמנו – לגורמים פנימיים.

תיאורית התהליך:

איך נגרמת מוטיבציה? מה התהליך שבסופו העובד יהיה חדור מוטיבציה – יהיה בעל נכונות להשקיע מאמץ?

תיאורית הצבת מטרות (Look 1975):

* מטרות הן אלו שאחראיות להתנהגות האנושית. לאדם יש מטרה והוא מתנהג כדי להשיג את אותה מטרה.

* מטרה קשה יותר תוביל לביצוע טוב יותר בהשוואה למטרה קלה להשגה. בתנאי: 1. העובד מעריך שהוא מסוגל לבצע / להשיג את המטרה.

2. מטרה קשה תוביל לביצוע טוב יותר בתנאי שהעובד מקבל אותה, מסכים איתה. העובדים יסכימו / יקבלו יותר בקלות מטרות שקלות להשגה. איך גורמים לעובד לקבל מטלות קשות יותר? * שיתוף העובדים בקביעת המטרות. כשהעובדים שותפים בקביעת מטרות קשות, הם מוכנים לקבל אותן יותר מאשר כאשר רק המנהל קובע אותן.

* הצהרה פומבית על המטרה – בארגונים הצהרה פומבית על מטרות יכולה להיעשות בכנס, מודעות וכו'.

* מטרות ספציפיות גוררות השקעת מאמץ רב יותר בהשוואה למטרות כלליות. מטרות ספציפיות: קל יותר לדעת לאן לכוון את המאמץ, איך לפעול, האם קרובים למטרה... מטרה כללית: לא תמיד יודעים מה לעשות, כיצד לנתב את המאמץ. לדוגמא: שיפור שירות לקוחות (מטרה כללית). שיפור וקיצור זמן המתנה (מטרה ספציפית).

* יש חשיבות רבה למשוב על השגת המטרה ודרך השגת המטרה. משוב עצמי יהיה משמעותי יותר מאשר משוב שניתן ע"י גורם חיצוני.

הבדלים בין מטרה ליעד:
* מטרה: כללית יותר, יכולה להיות לטווח רחוק יותר. לפעמים המטרה היא מעין חזון.
* יעדים: המדרגות שמובילות להשגת המטרה. צריכים להיות ספציפיים, מוגדרים בזמן ובמדדים.

הפן היישומי של התיאוריה: גישת ניהול שנקראת ניהול עפ"י יעדים:

הגישה מסבירה איך ליישם בארגון את תיאורית הצבת המטרות.
1. הצבת יעדים ספציפיים, מאתגרים, קשים, אך ברי השגה ומוגדרים בזמן. היעדים מוצבים לכל אחת מרמות הארגון עד לרמת הפרט.

2. שיתוף העובדים בהצבת המטרות והיעדים. העובדים, בכל אחת מהרמות שותפים להצבת המטרות והיעדים. ע"י שיתוף העובדים אפשר להגדיל את מידות הקבלה והמחויבות למטרה – ליעד הארגון. ע"י שיתוף העובדים מביאים למצב שבו היעדים לא זורמים מלמעלה, אלא ההשפעה גם הפוכה – מהעובדים להנהלה. לעובדים יש לפעמים רעיונות שנובעים דווקא ממיקומם, מכך שהם נמצאים בשטח ויכולים לעזור להנהלה.

3. מתן משוב – כאשר הדגש הוא לא רק על התוצאות, אלא על התהליך. חשוב לבדוק לא רק אם הושג היעד, אלא גם מה קרה בדרך.

ניתן להציג את תהליך הניהול עפ"י מעגל אינסופי:

שלב 1: קביעת יעדים לתקופה הבאה (רבעון, חודש, שבוע...) כאשר מציבים יעדים ארוכי טווח, כדאי לפרוט אותם ליעדי משנה, כדי שתהיה בקרה במשך התהליך.

שלב 2: קביעת קריטריונים לבדיקה: מיד לאחר קביעת היעדים, צריך לקבוע מהם הקריטריונים להצלחה – כלומר, לפי איזה מדד נקבע הישג או כישלון. הקביעה מחייבת הצגת יעדים מדידים.

שלב 3: קביעת תוכנית פעולה וביצוע: איך משיגים את היעד. אם לא, נקבע איך לא נשיג אותו. חשוב לקבוע עד לרמת הפרט מה עושה כל אחד ואיך.

שלב 4: בדיקה האם היעדים הושגו: חשוב לבדוק לא רק אם היעד הושג, אלא גם את התהליך שהוביל להשגת היעד. האם היעד הושג משום שהוצב רף נמוך מלכתחילה, האם הושג כי תוכנית הפעולה או הביצוע היה טוב, ייתכן שהיה גורם בלתי צפוי שעזר. (כנ"ל לגבי ההיפך – אם לא הושג).

( וחוזר חלילה – קביעת יעדים לתקופה הבאה.

הישגים לגבי התוכנית של ניהול עפ"י יעדים – נקודות מכשול:
1. יש לשים לב לא להציב יעדים גבוהים מידי. במצב כזה שהיעדים גבוהים מידי מראש, העובדים לא יעמדו ביעד – המוטיבציה שלהם תרד כשיבינו שהם לא מסוגלים להגיע ליעד, ויפסיקו להתאמץ. ברגע שהיעד לא מושג יותר מפעם והופך להיות דפוס – היעד קשה מידי.

2. שחיקת יעדים – מצב בו היעד לא מושג ולכן מורידים את הרף, אך הורדת הרף אינה חד פעמית, אלא הופכת לדפוס, בכל פעם שהרף לא מושג – התוצאה: שוב ירידה במוטיבציה, ירידה בביצוע והנמכת יעדים.

תיאורית ההוגנות (אדמס):

אנשים מונעים להשקעת מאמץ ע"י ארבעה גורמים:
- תשומת האדם - תשומת האחר
- תפוקת האדם - תפוקות האחר

תשומות האדם: מה שהאדם משקיע בארגון – ידע, מיומנות, זמן, מאמץ...
תפוקות האדם: מה האדם מקבל מהארגון – שכר, תנאים...
לא רק חומרים גשמיים. בתיאוריה הנ"ל הדגש הינו על דברים חיצוניים.
תשומות האדם: מה האחר משקיע בארגון – מה אנשים אחרים משקיעים.
תפוקות האחר: מה אחרים מקבלים מהארגון.
לפי תיאורית ההוגנות, האדם מבצע השוואה:

תפוקות האדם תפוקות האחר תשומות האדם תשומות האחר

ההשוואה תמיד בין היחסים. לא רק תפוקה כנגד תשומה או תפוקה כנגד תפוקה, אלא תשומה ביחס לתפוקה שלי אל מול תשומה ביחס לתפוקה של האחר. לדוגמא: ייתכן שאני מקבלת פחות שכר מאחר – אבל זה בגלל שאני עובדת פחות מהאחר, ולכן זה הוגן.
כאשר:
תפוקה שלי תפוקת האחר תשומה שלי תשומת האחר

במצב זה האדם ירצה להשאיר את המצב כמו שהוא – זה אינו מצב מוטיבציוני! למרות שההוגנות אינה מצב מוטיבציוני, זה המצב הרצוי מבחינת הארגון. אדם במצב הזה יהיה שבע רצון, יבצע עבודה על הצד הטוב ביותר.

תפוקה שלי תפוקת האחר תשומה שלי תשומת האחר

במצב זה האדם מרגיש מועדף, זהו מצב של חוסר הוגנות, שמעורר דיסוננס. גם אני מרגיש אי נוחות במצב שבו אני מועדף יתר על המידה. לפעמים נרצה להגיע למצב שהאחר, המקופח, יהיה פחות מקופח – נעודד אדם שמקבל פחות כסף ממני לבקש העלאה.

תפוקה שלי תפוקת האחר תשומה שלי תשומת האחר

במצב זה האדם מרגיש מקופח, נוצר דיסוננס, שהינו מצב מוטיבציוני, האדם ירצה לשנות את המצב כדי להגיע למצב של הוגנות.

התמודדות עם מצב אי ההוגנות:
1. שינוי ההתנהגות: א. שינוי תשומת העובד – העובד משנה את השקעתו בארגון: אם האדם מרגיש מקופח – יעבוד פחות, ישקיע פחות מאמץ, יותר הפסקות... אם האדם מרגיש מועדף – הוא יתאמץ יותר, כדי להרגיש שהוא מקבל מהארגון העדפה תמורת ההשקעה. (אדם מרגיש מקופח כאשר הוא לא מקבל את מה שמגיע לו, למרות ההשקעה).

ב. שינוי תפוקת העובד – העובד מנסה לשנות את מה שמקבל מהארגון. מקופח – יבקש להגדיל את התפוקה. מועדף – יבחר בדרך מסוימת להפחתת דיסוננס ולא יבקש להפחית בתפוקות שלו.

ג. השפעה על האחר לשנות תפוקה / תשומה מקופח – ינסה להקטין את תפוקת האחר או ישפיע על האחר להגדיל את התשומות שלו (לדרבן לעבודה, יותר סמכויות). מועדף – ינסה להשפיע על האחר להגדיל תפוקות (שיבקש העלאה) או להשפיע על האחר להקטין תשומות (אל תשקיע אם לא נותנים לך משכורת יותר גבוהה).

ד. פרישה מעסקת החליפין – התפטרות – זהו פתרון שאנשים ינקטו בו במוצא אחרון, לאחר שניסו לפתור את הדיסוננס בדרכים אחרות. סביר להניח שאדם שבוחר בדרך זו, מרגיש מקופח.

2. שינויים קוגניטיביים: א. עיוות תפיסת היקף תשומות / תפוקות ביחס לאחר – נבצע שינוי מחשבתי: "אני מקבלת יותר – אבל אני גם עושה יותר". השינוי אינו ממשי.

ב. שינוי מושא השוואה: לשנות את האדם אליו אנו משווים את עצמנו, אך עדיין שדומה לנו – במקום שנשווה את עצמנו לאדם שעובד איתנו – נשווה את עצמנו לאדם שלמד איתנו, לאדם בעבודה זהה לנו בארגון אחר...

הסבר כללי: התיאוריה מבוססת על 3 תיאוריות אחרות:
* השוואה חברתית – האדם משווה עצמו לאחרים כדי לבדוק את עצמו.

* החילופין החברתי – השקעת משאבים ע"מ לקבל משאבים אחרים תמורתם. כאשר העסקה מפסיקה להיות כדאית, היחסים יופסקו.

* הדיסוננס הקוגניטיבי – תוצאה של סתירה בין קוגניציות להתנהגות. מצב לא נוח לפרט, מצב מוטיבציוני – מונע לעשות משהו להפחתת המתח שבו הוא נמצא.
יישום תיאורית ההוגנות:
בעיות ביישום:
1. האדם משווה את עצמו לאחר. מדובר באחר שדומה לו, אבל לא יודעים בוודאות מיהו האחר. ביחס לארגון – ביחס למי צריך לדאוג / ליצור את ההוגנות? לא ברור.

2. מבחינת הארגון לא ניתן לדעת באיזו דרך האדם יבחר לפתור את הדיסוננס. רוב הדרכים הן אינן מועילות לארגון ואפילו פוגעות בו – השפעה על האחר או הוא עצמו יפחית את התפוקה. גם אם הארגון יצליח להביא את האדם למצב שבו אחת מהדרכים לפתרון הדיסוננס היא דרך שמועילה לארגון, עדיין לא בטוח שזו הדרך שבה האדם יבחר.

המלצות יישומיות מתוך תיאורית ההוגנות:
מבחינת הארגון, המצב הוא מצב של הוגנות. למצב הזה מנסה הארגון להגיע. מדובר על הוגנות בתוך הארגון (ולא בהשוואה לארגונים אחרים).
ישנן 2 המלצות יישומיות, שתיהן צריכות להתקיים. אם תתקיים רק אחת מהן זה לא מספיק ותחושת חוסר ההוגנות עלולה להיות חזקה יותר.
המלצה 1: תכנון מערך תגמולים בהתאם לתשומות כל אחד מהעובדים. גם אם שני אנשים נמצאים באותו תפקיד, הם לא בהכרח אמורים לקבל את אותו התגמול. צריך לקחת בחשבון את התשומות של כל אחד מהם (וותק, השכלה...). בנוסף, צריך להביא בחשבון את הביצוע בפועל. ( אותה בעיה בבעיית קריטריונים לביצוע והערכת ביצוע.

המלצה 2: יצירת מערכת מידע פתוחה של מידע, לגבי תפוקות ותשומות העובדים. שאנשים בארגון ידעו מה / כמה מקבלים ועל מה. (ישנם ארגונים שבהם מערכת התגמולים היא חשאית. בעיה ליישם את ההמלצה ה-2 בגלל התרבות הארגונית).

תיאורית הציפייה (וורום) – E.I.V:

הנכונות להשקיע מאמץ היא תוצאה של תהליך מודע.
עולה בעיה בגלל שלא תמיד ההחלטה האם להשקיע מאמץ – היא מודעת.
וורום טוען שהאדם שואל את עצמו 3 שאלות, ובהתאם לתשובה הוא יחליט האם להשקיע מאמץ – כן או לא. (הביקורת היא לגבי המודעות).
שכלול 3 ציפיות:
1. אם האדם (E) מצפה שהשקעת מאמץ תניב ביצוע מטלה. (האם המאמץ יבוא לידי ביטוי בביצוע המטלה). לפעמים התשובה תהיה "לא": * לפעמים לאדם אין מיומנות מספיקה לבצע את המטלה. יכולה להיות בעיה ביכולת בסיסית, חוסר ניסיון, חוסר הדרכה... הערכה של האדם הפרטי.

* לפעמים האדם חושב שהבוס שלו לא מחבב אותו, ולכן כל מה שיעשה – לא יהיו מרוצים מהביצוע, וגם אם הוא יתאמץ, בסופו של דבר הביצוע לא יהיה טוב.

* לפעמים המטלה לא מספיק מוגדרת.

ההערכה האם השקעת מאמץ תבוא לידי ביטוי בביצוע, תשפר אותו, תלויה גם בסיטואציה הנוכחית, אבל גם בניסיון העבר של האדם וגם באדם עצמו. הציפייה מוגדרת בקשר מאמץ ( ביצוע (יותר מאמץ ( ביצוע טוב יותר). E = מאמץ.

2. האדם שואל את עצמו, האם ביצוע המטלה הוא אמצעי להשגת תוצאות (תגמולים). ביצוע קשור לתגמולים – האם ככל שיבצע טוב יותר, יקבל תגמולים טובים יותר. לפעמים התשובה היא "לא" – ישנם מצבים שהאדם מתוגמל על-סמך וותק. לדוגמא: במצב כזה לא משנה מה רמת הביצוע, זה לא יבוא לידי ביטוי בתגמול. ביצוע ( תגמולים (I).

3. האם האדם מצפה שהתגמולים יביאו לסיפוק. לפעמים החשיבה היא "לא" – לכל אדם יש צרכים שונים, רצונות שונים, וגם לאותו אדם בזמנים שונים יש צרכים שונים. לפעמים התגמול הוא רצוי ומוערך. ישנן תקופות שבהם האדם מעדיף כסף מזומן. לעומת זאת, בשלב אחר הוא מעדיף שכר יותר נמוך בתנאים אחרים – קרנות, ביטוחים וכו'. תגמולים ( סיפוק (V). מבחינת הארגון נוטים להחליט על תגמול אחיד שיספקו חלק מהאנשים וחלק לא.

האדם מתייחס לשלושת הקשרים הללו ובהתאם מחליט האם להשקיע מאמץ. התשובה לא חייבת להיות מוחלטת (כן / לא): יש סיכוי שהביצוע יביא לתגמול... לכן, התשובה היא לא, לאדם יש מוטיבציה / אין מוטיבציה. יכולות להיות דרגות שונות של מוטיבציה, של נכונות להשקיע מאמץ.
אם התשובה לאחת מהציפיות מתאפסת (לא מוחלט), האדם לא ישקיע מאמץ.

הגורמים להעלאת הציפיות / חיזוק הקשרים: (פעולות הארגון יכול לעשות).
ציפייה 1: בכדי להגדיל אותה ניתן לעשות מספר דברים:
* הגדרת רמת הביצוע הרצויה בצורה ספציפית וריאלית. שהאדם ישע איך להפנות את המאמץ (E).

* שידור ציפיות גבוהות לעובד, ריאליות. שהעובד יעריך שהוא מסוגל להתאמץ ולהשיג את מטרה.

* מתן משוב על ביצוע מושג – אם העובד לא יודע אם הצליח / לא הצליח, הקשר מבחינתו יהיה חלש.

* העלאת החוללות העצמית של העובד. חוללות עצמית – תהליך דומה לנבואה.

לאדם יש ציפייה מעצמו, מתנהג בהתאם לציפייה וע"י כך מחזק אותה.
הארגון רוצה שהאדם יאמין שאם יתאמץ יצליח לבצע. משיגים את המצב ע"י כך שנותנים לעובד להתנסות בהצלחות – מעבר הדרגתי בין מטלות בדרגות קושי, מתן הדרכה מתאימה. במידה והוא לא יצליח לעמוד במטלה, לעזור לו לעשות ייחוס – אך לא ייחוס ליכולות שלו. צריך לגרום לאותו אדם להאמין ביכולות שלו.

ציפייה 2: (ביצוע ( תגמול).
* קישור תגמולים באופן ברור וחד משמעי לביצוע. (הבעייתיות בקביעת הערכה).

ציפייה 3: (תגמולים ( סיפוק).
* מתן אפשרות לבחירת תגמול ( באופן כללי (ללא אפשרות). לדוגמא: קיבלת X שקלים, מה תרצה לעשות איתם.

* לתת לאנשים לבחור תגמולים מתוך היצע מסוים (שיטת הקפיטריה) – מקובלת יותר. כאשר הארגון גדול קיימת בעיה מבחינה ביורוקרטית – זה דורש מנגנון ניהול משמעותי ומסורבל, מאשר במצב שבו כל העובדים מקבלים אותו תגמול.

מודל מאפייני התפקיד (תיאורית תהליך)

הציפייה וההוגנות שמות דגש על מאפיינים חיצוניים – תגמולים חיצוניים. מודל מאפייני התפקיד שם דגש כל התגמולים הפנימיים – למעשה הרחבה של תיאורית 2 הגורמים של הרצברג.
המודל מנסה להסביר איך הגורמים המוטיבטוריים מעלים את המוטיבציה.
ישנה השוואה בין תפקידים שונים, מבחינת פוטנציאל המוטיבציה שלהם. מודל זה הוא אחת התיאוריות שמזהות מאפייני עיסוק שחוזרים בתפקידים שונים.
המודל מאפשר לראות איך המאפיינים הללו באים לידי ביטוי שונה בתפקידים השונים, והוא מנסה להראות כיצד המאפיינים הללו קשורים למוטיבציה, לשביעות רצון ולביצוע.

מאפייני התפקיד ומשמעותם:
1. מגוון מיומנויות: מגוון גדול יותר כאשר התפקיד מאפשר לעובד מגוון פעילויות ומאפשר לעובד להשתמש במיומנויות שונות, בכישורים שונים. לדוגמא" עובדת טכסטיל במפעל: תופרת או חותכת או גוזרת – מגוון מצומצם. חייט: עליו לעשות הכל לבד – מגוון המיומנויות שנדרש גדול יותר.

2. זהות המשימה: הזהות גדולה יותר ככל שהתפקיד מאפשר ביצוע של חלק גדול יותר מהמשימה הכללית. הזהות גדולה ביותר כאשר האדם מבצע את כל המשימה מתחילתה ועד סופה. בדוגמא: לחייט זהות משימה גדולה יותר (מידות, תכנון, ביצוע...) לדוגמא – אם לוקחים צוות שלכל אחד תפקיד – עבור הקבוצה הזו יש זהות משימה גבוה, כל פרט רואה את כל התהליך של ביצוע המשימה. עבודה בפס ייצור מקשה על זהו המשימה ( אפשר לחשוף את העובד לכל התהליך ואז הוא יודע את משמעותו לייצור המוצר, דבר שיעזור להעלות את הזהות.

3. חשיבות המשימה: גדולה יותר ככל שיש בתפקיד / בעיסוק השפעה רבה יותר על החיים או על חיי העבודה של אנשים אחרים. לדוגמא: רופא כירורג ( חשיבות המשימה שלו גבוהה להצלת חיים. מנהל של עובדים ( משמעותו על העובדים תחתיו היא גדולה. אפשר ע"י שינויים במודעות להעלות את חשיבות המשימה.

4. אוטונומיה: מידת האוטונומיה גדולה יותר ככל שהתפקיד מאפשר חופש, חוסר תלות, שיקול דעת בקביעת לוחות זמנים, קביעת נהלי עבודה. אוטונומיה משמעותה אחריות אישית לתוצאות.

5. משוב: המשיב מתייחס לידע / למידע שהאדם מקבל לגבי התוצאות, לגבי האפקטיביות של הביצועים שלו. ההשוואה נעשית על פוטנציאל המוטיבציה.

מאפייני התפקיד משפיעים על מצבים פסיכולוגיים קריטיים.
המודל מתייחס לתגמולים הפנימיים – תחושה של הישג, הצלחה...

מודל מאפייני התפקיד (הקמן והולדהם)
מאפייני תפקיד ( מצבים פסיכולוגיים קריטיים ( תוצאות

1. מגוון מיומנויות

2. זהות משימה ( 1. תפיסת משמעות התפקיד

3. חשיבות משימה

4. אוטונומיה ( 2. תפיסת אחריות אישית לתוצאות

5. משוב ( 3. ידע על תוצאות הביצוע

באילו תנאים וכיצד רוכש האדם תגמולים פנימיים:
כשהוא לומד (ידע לגבי תוצאות) שהוא באופן אישי (נשיאה באחריות) ביצע טוב יותר את המשימה, שאכפת לו ממנה (משמעות).
( לענות בחיוב על כל המצבים הפסיכולוגיים הקריטיים.

ככל ששלושת המצבים הפסיכולוגיים קיימים – כלומר, האדם יכול לרכוש את התגמולים בפנימיים – כך המוטיבציה שלו תעלה, שביעות הרצון שלו תעלה והאפקטיביות הארגונית.
האדם יודע שהוא יכול לרכוש תגמולים פנימיים והוא יפעל להשיגם.
עד כה המודל ניתח את העיסוק עצמו.
לעיתים לא מצליחים לאשש את המודל, ונמצא שהדבר נובע מכך שהמודל נכון לגבי אנשים שהם בעלי צורך גבוה בהישג ובצמיחה. לגבי אנשים שהצורך שלהם בהישג וצמיחה נמוך, המודל לא תקף ולפעמים הוא פועל בצורה הפוכה: ככל שמאפייני העיסוק גבוהים יותר, המוטיבציה וש"ר יהיו נמוכות יותר.
כאשר מאפייני התפקיד נמצאים, פוטנציאל המוטיבציה של התפקיד יהיה גבוה. השאלה: האם הפוטנציאל יממש או לא, תלויה באדם.
המודל מתייחס גם לעיסוק וגם להבדלים בין אנשים.

הפן היישומי של המודל:
קיימות שיטות שונות שמסבירות ומציעות כיצד לעצב את העיסוק, כך שפוטנציאל המוטיבציה יגדל.
1. ניתן לשלב תפקידים – כולם עושים הכל בפס הייצור. לדוגמא: בצורה כזו מגוון המיומנויות יהיה גדול יותר וגם זהות המשימה גדולה יותר.

2. יצירת יחידות עבודה (קבוצות, צוותים) בצורה כזו ניתן להגדיל גם את זהות המשימה וגם את חשיבות המשימה.

3. פיתוח יחסי עבודה עם הלקוחות. בצורה כזו גם מגוון המיומנויות גדול יותר (עבודה בתחום, תקשורת, הדרכה וכו'), האוטונומיה רבה יותר. גם המשוב יהיה רב יותר ומיידי. לא תמיד ניתן לחשוף את כל העובדים ללקוחות. גם במצב כזה לכל מחלקה בארגון יש לקוחות פנימיים (מחלקות אחרות שלהן ניתן השרות). ואז, כאשר לא ניתן לחשוף את העובדים ללקוחות החיצוניים, ניתן לפתח יחסי עבודה עם הלקוחות הפנימיים.

4. להעשיר (בצורה אנכית) את התפקיד: לפתח את אותו תפקיד. להשיג אוטונומיה ומגוון מיומנויות גבוהות יותר.

5. לשמור על ערוצי משוב פתוחים, לתת משוב לא רק על התוצאה הסופית, אלא גם על התהליך וההתקדמות.

כשמדובר על עיצוב עיסוקים, אפשר לחלק אותו לשתי טכניקות עיקריות:
1. הרחבת עיסוקים ( מדובר במימד האופקי. העובד מקבל יותר מה לעשות, מגוון מיומנויות גדול יותר, אבל הוא לא מקבל יותר אחריות. זוהי טכניקה לא ממש פופולארית בקרב העובדים כי היא נתפסת לעיתים כניצול. לדוגמא: קיצוצים בארגון, וכל עובד שנשאר מקבל יותר תפקידים.

2. העשרת עיסוקים ( מתייחסת למימד האנכי. העובד מקבל יותר מה לעדות, אבל גם יותר אחריות. מקבל יותר אוטונומיה במסגרת התפקיד הנוכחי שלו. לדוגמא: פקידה שבמקום שהמנהלת תכתיב לה מכתב, מקבלת נושא ומכינה אותו לבדה.

לסיכום: באופן כללי אנו מעוניינים לעצב את העיסוק בצורה כזו שלעובד תהיה תחושה שהוא עושה משהו חשוב, משמעות ושהיחס שלו לעבודה יהיה חיובי יותר.
מבחינה מחקרית מצאו שהעשרת עיסוקים מעלה את שביעות הרצון של העובדים, מפחיתה עזיבה. העובדים מגלים אחריות רבה יותר כלפי המשאבים של הארגון. יש פחות בזבוז. איכות השירותים / מוצרים עולה אבל לגבי הביצוע (כמות) הממצאים אינם חד משמעיים – בחלק מהמחקרים נמצא שהיה שיפור בביצוע ( העובדים עשו יותר ובחלק מהמחקרים לא.

העצמת עובדים: היום בחלק די גדול מהארגונים מנסים לתת לחלק מהעובדים אפשרות להתפתח, לצמוח, לאפשר להם להיות חלק משמעותי מהארגון ובעלי השפעה על הארגון. הדבר נעשה ע"י מתן אחריות לעובדים, שיתוף בקבלת החלטות. העצמת העובדים באה לידי ביטוי גם מבחינת עיצוב העיסוק, אבל לא רק (לדוגמא – מעבר לעבודה בצוותים). המטרה בסופו של דבר שהם יתרמו יותר לארגון, העובדים יהיו יותר מחויבים, יותר שבעי רצון ותהיה להם יותר מוטיבציה.

תגמולים חיצוניים:

מה המטרה של הארגון במתן תגמולים חיצוניים (השקעה כספית)?
כדי שהעובדים יהיו מחויבים לארגון, שבעי רצון, שאיכות המוצרים תהיה גבוהה, שכמות המוצרים תהיה גבוהה יותר.
האם באמת הארגונים מצליחים להשיג את המטרות הללו?
ישנן לא מעט פעמים שמערכת התגמולים היום היא כבר לא אפקטיבית ולא מצליחה להשיג מטרות.
תיאוריות עיקריות השמות דגש על תגמולים חיצוניים: תיאורית ההוגנות ותיאוריית הציפייה.
לפי אותן תיאוריות, כאשר בונים מערכת תגמולים, צריך קודם לוודא שהתגמול הוא בעל ערך גבוה לחברי הארגון ושהתגמול קשור לביצוע אפקטיבי או לאותה התנהגות שאנו רוצים לחזק.
תיאוריה נוספת שיכולה לעזור: התניה אופרנטית (חיזוקים) ( התגמול הוא למעשה חיזוק חיובי.
בפני הארגון עמודת האפשרות להשתמש במגוון מאוד גדול של תגמולים (בונוסים, רכב, ארוחות ועוד) למרות המגוון הגדול, בד"כ התגמולים שמעניק הארגון הם תגמולים כספיים, בצורה כזו או אחרת. כאשר ההנהלה רוצה לבחור בסוג מסוים, היא צריכה לקחת בחשבון מספר מאפיינים של התגמולים. ישנם 5 מאפייני תגמול שבאמצעותם ניתן להשוות בין התגמולים השונים ובעזרתם לקבוע.

מהו תגמול רצוי מבחינת הארגון:
1. חשיבות: לאנשים שונים תגמולים שונים יהיו בעלי מידת חשיבות שונה, בעלי ערך שונה. יחד עם זאת, ישנם תגמולים שהם בד"כ חשובים ליותר אנשים. התגמולים הרצויים מבחינת הארגון הם אותם תגמולים שיהיו חשובים לרוב חברי הארגון, יהיו בעלי ערך לרוב חברי הארגון.

2. גמישות: התגמול הרצוי הוא תגמול שניתן להתאים אותו למאפייני היחיד – מי האדם, מה התפקיד שלו ולרמות ביצוע שונות.
3. שכיחות: כדי שלתגמול תהיה השפעה, רצוי לתת אותו לעיתים קרובות. יחד עם זאת, כאשר התגמול ניתן לעיתים קרובות, הוא עלול לאבד ממידת האטרקטיביות והערך שלו. לכן, התגמולים הרצויים הם אותם תגמולים שניתן לתת לעיתים קרובות מבלי לאבד ממידת חשיבותם.

4. שקיפות: עד כמה התגמול נראה ע"י האחרים. כאשר התגמול נראה, הוא מאפשר גם לעובדים האחרים לקשור בין הביצוע לתגמול. כאשר התגמול נראה – הוא מספק את הצורך של העובד בהערכה ובהכרה. לדוגמא: תעודת הוקרה לעובד – אם הוא מקבל אותה הביתה לבין אן הוא מקבל אותה בכנס לפני כל העובדים – הדבר מוסיף לערך התגמול.

5. עלות: מנקודת המבט של הארגון, ככל שעלות התגמול נמוכה יותר, התגמול יהיה רצוי יותר וניתן לתת אותו בשכיחות גבוהה יותר.

דוגמאות לתגמולים:
* בונוס כספי: חשוב לרוב חברי הארגון, קיימת גמישות (לתת יותר / פחות), שכיחות גבוהה. מידת השקיפות, כאשר מדובר בכסף, בעיקר תלויה במדיניות הארגון, עלות גבוהה.

* קידום: חשוב לרוב חברי הארגון, גמישות נמוכה – יש מספר מוגבל של תפקידים אליהם ניתן לקדם את העובדים. שכיחות נמוכה – מספר תפקידים נמוך. שקיפות גבוהה – כולם יודעים. עלות גבוהה – בד"כ הדבר עם תוספת שכר.

* תעודת הוקרה: חשוב, אך לא לכולם. גמישות גבוהה, שכיחות נמוכה – אחרת זה יאבד מערכו. שקיפות – תלוי באופן שבו ניתנת התעודה, אך בד"כ גבוהה. עלות – נמוכה.

* סמל סטאטוס: חשיבות בינונית, גמישות רבה, שכיחות נמוכה – הרעיון הוא שיהיה נדיר, שקיפות – רבה (זה כל הרעיון), עלות – גבוהה או נמוכה.

יש לקחת בחשבון את המאפיינים ולקבוע מבחינת הארגון מה חשוב ומתאים לו.

כאשר מתייחסים לאפקטיביות של מערכות תגמולים – יש להתייחס ל-4 קריטריונים:
1. מערכת תגמולים צריכה לספק את הצרכים הבסיסיים של העובדים: צרכים פיזיולוגיים, קיום (מסלאו ואלדרפר).

2. צריך להיות פער שכר שמשקף פער מבחינת דרישות העיסוק והכישורים הנדרשים. ככל שדרישות העיסוק גבוהות יותר – הכישורים שנדרשים מהעובד רבים / ייחודיים יותר – השכר צריך להיות גבוה יותר. פער זה נדרש מבחינת ההוגנות של העובדים.

3. מאפיין הגמישות: מערכת התגמולים צריכה לאפשר גמישות מבחינת סוג התגמולים.

4. מערכת התגמולים צריכה לעודד התנהגויות רצויות מבחינת הארגון. בד"כ מבחינת הארגון קיימות 3 התנהגויות עיקריות שהוא מעוניין לעודד אותן: א. השתייכות לארגון: הארגון מעוניין לשמר את העובדים הטובים ולמשוך אליו עובדים טובים. ארגון שמשלם לעובדים שכר תחרותי (דומה למה שמקובל בשוק וקצת מעבר) יצליח למשוך אליו עובדים טובים ולשמר קיימים. דבר נוסף, הוא לכבול את העובדים ב"אזיקי זהב" – אופציות עתידיות, הבטחת תגמולים עתידיים.

ב. נוכחות קבועה בארגון: ללא היעדרויות, חיסורים. עובד שנעדר מהעבודה גורם נזק לארגון. ככל שהמיומנויות של העובד יותר ייחודיות, הנזק שיגרם לארגון יהיה גדול יותר. כאשר בארגון תחושה של הוגנות מבחינת שכר / תגמולים: שביעות רצונם של העובדים תעלה ומספר ההיעדרויות יפחת, התחלואה תפחת. ישנם ארגונים שמתגמלים על נוכחות קבועה בארגון. ואז ההיעדרויות פוחתות. נשאלת השאלה: האם יש לתגמל עובדים על חוסר היעדרויות? הרי זה דבר טריוויאלי – להגיע לעבודה.

ג. שיפור ביצוע: אחת המטרות העיקריות של מערכת התגמולים היא לשפר ביצוע, כמות ואיכות. כאן אנחנו נתקלים בבעיה שהזכרנו בעבר: כדי שהתגמול ישפיע על הביצוע, העובד צריך לקבל תגמול שקשור לביצוע וחשוב לעודד תוך פרק זמן סביר. מבחינת הארגון, יש לקבוע קריטריונים ברורים להערכת ביצועים, לעקוב אחר הביצוע של העובד וכמות התגמולים שהוא מקבל. כאן יש בעיה מבחינת המעקב וקביעת קריטריונים לביצוע. לכן, למרות שזו אחת המטרות החשבונות במערכת תגמולים – קיימת בעיה.

תגמול חיצוני:
* מאפייני התגמול.

* אפקטיביות התגמול.
* תשלום וביצוע.

* צורת תשלום.

נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון בבניית מערכת תגמולים:
תשלום וביצוע:
צריך לקבוע עפ"י מה יקבע גובה התשלום שהעובד יקבל על ביצוע תפקיד מסוים / משימה מסוימת. קיימות 4 גישות לקביעת גובה התשלום:
1. הערכת עיסוקים: מנתחים את העיסוק, מה הדרישות שלו, עד כמה הוא מורכב, דורש השקעת זמן / מאמץ / מיומנויות, ובהתאם נקבע גובה התשלום. ככל שהעיסוק מורכב יותר, דורש יותר, התשלום יהיה גבוה יותר. בעייתיות: דרישות מאוד גבוהות, הדבר לא מבטיח שהעובד ישקיע יותר. מי משקיע יותר או פחות, יקבל אותו תשלום לפי גישה זו.

2. הערכת מיומנויות של העובד: מעריכים מה המיומנות של העובד, מה המסוגלות שלו, ועפ"י הערכה זו יקבע גובה התשלום. בעייתיות: אדם בעל מיומנויות רבות, אך הן לא בהכרח רלוונטיות לתפקיד. ארגונים שבהם יש "גמול השתלמות" – לפעמים המיומנויות החדשות שהעובד רוכש רלוונטיות לתפקיד ומאפשרות לו לבצע את התפקיד בצורה טובה יותר. לפעמים המיומנויות שהוא רוכש לא עוזרות ואינן משמעותיות לביצוע התפקיד, ובכל זאת הוא מקבל עליהן תוספת שכר.

3. תשלום עפ"י וותק בעבודה: עוזר להשאיר את העובדים בארגון – שימור עובדים. אבל כאשר זו הגישה היחידה, כאשר בארגון גם הטובים וגם הפחות טובים, והשכר ממשיך ועולה משנה לשנה, בלי קשר לביצוע שלהם.

4. רמת הביצוע: העובד מבצע טוב יותר, הרבה יותר – יקבל יותר. הבעיה: * הערכת ביצוע – קביעת קריטריונים מדידים לביצוע. * כאשר משלמים לאדם רק עפ"י רמת הביצוע, השחיקה של העובדים עלולה להיות מאוד גבוהה.

בד"כ, בפועל, בארגונים ישנו שילוב של הגישות השונות. השילוב נקבע עפ"י היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות.

צורת תשלום:
כאשר בונים את מערכת התגמולים, שמטרתה לקשור ביצוע לתשלום, צריך ליחס לשלוש הנושאים הבאים:
1. קביעה האם התגמול יינתן על-בסיס אישי, קבוצתי או ארגוני: תגמול על בסיס אישי – מעודד מוטיבציה. הוא קושר בצורה טובה יותר בין המאמץ לביצוע. המאמץ האישי שהאדם משקיע בא לידי ביטוי בביצוע. תגמול על בסיס קבוצתי – הקשר מאמץ-ביצוע חלש יותר. לאדם קשה יותר לראות איך המאמץ האישי שלו משפיע על הביצוע הקולקטיבי. הקשר החלש הזה הוא אחת הסיבות לבטלנות חברתית – "טרמפיסטיות". תגמול על בסיס אישי מעודד תחרות. תגמול על בסיס קבוצתי מעודד שיתוף פעולה. ההנהלה צריכה לבדוק מה עדיף מבחינתה שיתוף פעולה או תחרותיות. גם כשהארגון מעוניין לעודד תחרות, צריך לשים לב, שהתחרות נשארת ברמה שתורמת לארגון ולא מתחילה לפגוע בו. סוכנים שמשרתים לקוחות מבחוץ בסדר, אך כשהם גונבים אחד מהשני לקוחות – זה פוגע. אפשר לעשות שילוב של תגמול אישי וקבוצתי על מנת לנצל את היתרונות של כל אחד מהם. בנוסף, ניתן לתת תגמול אישי על התרומה לקבוצה / לכלל. (לדוגמא: תגמול על חניכת עובד חדש). איך קובעים את סוג התגמול? * מה רוצים להשיג / לעודד: תחרות או עבודת צוות. אי אפשר לתת תגמול אישי בעבודה בצוות.

* סוג של אילוף: לפעמים קשה להעריך את הביצוע של היחיד. קל יותר להעריך את הביצוע של הקבוצה / מחלקה / צוות או של הארגון כולו. לכן, לפעמים התגמול יינתן על בסיס קבוצתי / ארגוני.

2. הערכת ביצוע עפ"י קריטריונים אובייקטיביים או סובייקטיביים: אובייקטיבי – תפוקה, פעילות וכדומה ( קשה לקבוע אותם. סובייקטיבי – הערכת ממונה למשל ( חשופה יותר לתחושה של חוסר הוגנות.

3. תוספת שכר או בונוס: היתרון של תוספת שכר שהיא מצטברת. בונוס נותן לעובד מזומנים בנקודת זמן מסוימת. מבחינת הקשר תגמול-ביצוע, בונוס מחזק את הקשר יותר מתוספת שכר. בונוס: ביצע ( קיבל. תוספת שכר: בסיס, נעלם. תוספת שכר תמשיך להתקיים בלי קשר לביצוע של העובד.

לסיכום: ניתן ליצור שילובים שונים של בסיס תגמול, הערכת ביצוע וצורת תשלום. אפשר לתגמל על בסיס אישי, הערכת ביצוע סובייקטיבית ותוספת שכר.
אפשר לתגמל על בסיס קבוצתי, הערכה על בסיס תשואה סובייקטיבית בבונוס.

סיכום מערכת תגמולים:
* מנהלים צריכים להחליט מי קבוצת היעד שלהם. התנהגות של מי ואיזו התנהגות רוצים לעודד.

* על מנהלים לוודא שהתגמול קשור לביצוע אפקטיבי. אחת המטרות העיקריות של מערכת תגמולים היא שיפור ביצוע – אחת המטרות שהכי קשה להשיג.

* על מנהלים לקחת בחשבון שונות בין-אישית בתכנון מערכת התגמולים. אנשים שונים בעלי צרכים ומאפיינים שונים.

* המנהלים צריכים להבטיח שמערכת התגמולים הוגנת. מערכת הוגנת משאירה אנשים בארגון, מושכת אנשים לארגון, מפחיתה חיסורים, היעדרויות וכדומה.

* מערכת התגמולים בארגון חייבת להתאים לתרבות הארגונית ולסגנון הניהול העיקרי של המנהלים בארגון. – ארגון שמערכת השכר בו חסויה, צריך להתחשב שתגמול של העלאת שכר לא יהיה שקוף.

– ארגון שמעודד עבודת צוותים לא יכול לתגמל על בסיס אישי.

– ארגון שהמוטו שלו "כולנו שווים" – תגמול של סמלי סטאטוס לא יהיה מתאים בו.

עמדות ביחס לעבודה

עמדות של עובדים כלפי התפקיד שלהם, משפיעות על ההתנהגות שלהעם, כך שבאופן ישיר / עקיף העמדה יכולה להשפיע על הפריון ועל רמת הביצוע של העובד.
עמדה: התייחסות קבועה, חיובית או שלילית כלפי אובייקט או נושא מסוים. התייחסות לתפקיד / לארגון.
מרכיבי עמדה: 1. מרכיב רגשי. 2. מרכיב הכרתי. 3. מרכיב התנהגותי.

שביעות רצון מהעבודה:
כמות הרגשות החיוביים של הפרט ביחס לעבודה. לוק מציג מודל שבו שביעות הרצון היא משתנה מתווך, שמושפע מפער שבין הצרכים והציפיות של העובד (המצב הרצוי) לבין מה שהארגון מספק (מצב מצוי).
לעובד יש מטרות, צרכים, שאיפות וקיים הארגון שיכול לספק לו שכר, קידום, תרבות... ישנם גם היחסים הבין-אישיים עם הממונה, עם העמיתים.
ככל שהפער בין הגורמים האישיים (צרכים, שאיפות) לבין מה שהארגון מספק קטן יותר, שביעות הרצון של העובד גבוהה יותר.
אחד הדברים שהארגון יכול לעשות כדי לצמצם את הפער, הוא להציג את התפקיד מלכתחילה שצורה ריאלית. (לא לנפח את אופי התפקיד ואז לגרום לניפוץ התקוות אצל העובד). לשביעות הרצון יש גם תוצאות, שביעות הרצון משפיעה על התנהגויות שונות של העובדים ועל עמדות נוספות של העובדים.
אחת ההתנהגויות ששביעות הרצון משפיעה עליהם היא עזיבה. ברמת הפרט – העובד עוזב את מקום העבודה. ברמת הארגון, מדובר על תחלופה של עובדים. כאשר שביעות הרצון של העובד נמוכה, יש סיכוי גדול יותר שהוא יעזוב את מקום העבודה.
מבחינת הארגון, תחלופה ברמה מסוימת היא בהחלט חיובית. עוזבים את המערכת עובדים שחוקים, נכנסים עובדים חדשים חדורי מוטיבציה עם שיטות עבודה אחרות, כיווני חשיבה אחרים, ידע עדכני. מצד שני – תחלופה יכולה להיות שלילית – עלויות של גיוס, מיון, הכשרת עובדים. עובד שעוזב, עוזב עם הניסיון והמיומנות שלו.
איך הארגון יכול לדעת האם רמת העזיבה היא סבירה או תכופה מידי?
אם רמת התחלופה עולה פתאום, צריך לבדוק מה קרה. בנוסף, בעיסוקים שונים רמת התחלופה המקובלות – שונות.
הארגון צריך לבחון מה רמת התחלופה המקובלת בארגונים דומים.
שיקולי עלות-תועלת של הארגון עצמו – כאשר ההשקעה בעובד היא נמוכה יחסית, עדיף לארגון להחליף עובדים מאשר להשקיע בשימור עובדים שנמצאים במערכת.

שביעות רצון קשורה גם למחלות. ככל ששביעות הרצון נמוכה יותר, יש סיכוי גדול יותר שהעובד יחלה. מוצאים במחקרים את הקשר שבין גוף לנפש. לחץ בעבודה, שחיקה, שביעות רצון – יש השפעה פיזיולוגית.

התנהגות נוספת שקשורה לשביעות רצון היא היעדרות מהעבודה. ככל שהעובד בעל מיומנות גבוהה יותר והוא נעדר – הפגיעה בארגון גדולה יותר. כשבודקים את הקשר בין היעדרות לשביעות רצון, יש בעיה. ישנם משתנים שונים שממתנים את הקשר, מטשטשים אותו ומקשים למצוא אותו. (יש ארגונים שמתגמלי על הגעה או מענישים על היעדרות – אלה גורמים להתנהגות מסוימת אצל העובד, למרות הרצון והתחושות שלו).
במחקרים מצאו ימים שבהם מזג האוויר היה סוער – ימים שבהם יש לגיטימציה לא להגיע לעבודה. בדקו מי בכל זאת הגיע: האם קיים קשר בין האנשים שנכחו בארגון לבין מידת שביעות הרצון שלהם, אכן, הקשר הזה נמצא – כלומר, מי שנכח בארגון באותם ימים, היו אותם אנשים שמידת שביעות הרצון שלהם הייתה רבה יותר.

שביעות רצון קשורה גם לאזרחות ארגונית = התנהגות אזרחית.
התנהגות אזרחית כוללת את אותן פעולות שהעובד עושה למען הארגון, ואינן כלולות בהגדרת התפקיד שלו (למשל: כיבוי אור במשרד).
נגדיר את הפעילות כהתנהגות אזרחית UרקI אם היא לא חלק מהגדרת התפקיד. ככל ששביעות הרצון של העובד תהיה גבוהה יותר, יש סיכוי גדול יותר להתנהגות אזרחית.
יש קשר בין שביעות רצון לעמדות שונות, למשל מחויבות ארגונית: ככל ששביעות הרצון של העובד רבה יותר, גם המחויבות שלו לארגון רבה יותר. (* מאמר – לא צריך הגדרות מוטיבציה).

ביצוע: (קשר בין שביעות רצון לביצוע): בעבר חשבו שככל ששביעות הרצון גבוהה יותר, הביצוע טוב יוצר. לכן, השקיעו בפעילות של העובדים במטרה להעלות את שביעות הרצון שלהם והביצוע בארגון יהיה יותר טוב.
כאשר התחילו לבדוק את הקשר במחקרים, התברר שהדבר שונה: בכל המחקרים כלל לא נמצא קשר. במחקרים אחרים נמצא קשר מאוד חלש. גם במחקרים בהם נמצא קשר, לא היה ברור האם שביעות הרצון משפיעה על הביצוע – או אולי להיפך. מצאו שביצוע קודם לשביעות רצון בחלק מהמקרים.
( לארגון חשוב לדעת מה קדם למה: ביצוע או שביעות רצון.
אחד המודלים שמנסה להדגים את הקשר שבין ביצוע לשביעות רצון ולמוטיבציה היה מודל הציפיות המורחב של פורטר ולולר:
תיאורית הציפייה של וורום (הקשר: מאמץ-ביצוע, ביצוע-תגמול, תגמול-סיפוק) – הרחבה.
במודל הם מתארים את קשרי הגומלין שבין מוטיבציה-שביעות רצון-ביצוע.
מדובר על השפעות הדדיות, השפעות מעגליות.
האדם משקיע מאמץ. המאמץ יוביל לביצוע, בתנאי שיש לו את היכולות ותפיסת התפקיד שלו מאפשרת את הביצוע.
הביצוע מוביל לתגמול פנימי ו/או חיצוני. התגמולים הללו יובילו לשביעות רצון בתנאי שהם נתפסים כהוגנים ביחס. כאשר האדם שבע רצון הוא מעריך את התגמול, ובעקבות כך יחזור וישקיע מאמץ.
השקעת מאמץ ( מוטיבציה.
שביעות רצון משפיעה על הביצוע דרך המוטיבציה
ביצוע ( שביעות רצון.
גם הביצוע משפיע על שביעות הרצון.
שביעות רצון ( ביצוע.

התהליך יכול להיקטע בכל אחת מהנקודות (אם האדם ישקיע מאמץ, אך לא יצליח לבצע, ביצע, אך לא קיבלת תגמול, קיבל תגמולים, אך לא חושב שהם הוגנים).
העיגול התחתון (ביצוע ( תפיסת ההסתברות): לפעמים האדם לא מקבל את התגמול ועדיין תהיה נכונות להשקיע מאמץ. הנכונות תהיה אם הוא מעריך שבסופו של דבר השקעת המאמץ תוביל לתגמול (לא תגמול מיידי בפועל).
כשמנתחים שביעות רצון: 1. ניתוח עפ"י המודל פורטר-לולר (מכליל את רוב הגורמים).

2. הקשרים של שביעות רצון, פער, משפיעה על...

3. עפ"י מודל מאפייני התפקיד (מבחינת התוצאות מוטיבציה + שביעות רצון).

4. 2 הגורמים של הרצברג (מוטיבציה + שביעות רצון).

מנהיגות:

מנהיגות = היכולת להשפיע על אנשים. גישות שונות מנסות להסביר מי יהיה מנהיג. השפעה על אנשים = לגרום להם להתנהג באופן שונה ממה שהיו מתנהגים כרגיל.

גישות להסביר מי יהיה המנהיג:
1. גישת האדם הדגול / גישת התכונות: לפי הגישה הזו, המנהיג הוא אותו אדם בעל תכונות יוצאות דופן. המנהיג נולד מנהיג. לא מצאו אישוש / חיזוק לגישה במחקרים. נבדקו תכונות של מנהיגים – לא נמצאו תכונות משותפות. מצאו תכונות שהיו בשכיחות גבוהה יותר (אינטליגנציה, כושר ביטוי...). לפי גישת האדם הדגול, המנהיג אמור להיות מנהיג בכל הקשר בכל סיטואציה. הסבר: קצין שהוגדר בצבא כמנהיג, לא בהכרח באזרחות יצליח להנהיג ( סיטואציה שונה.

2. הגישה המצבית: המנהיג יהיה אותו אדם שמסוגל לספק את צורכי הקבוצה, בצורה הטובה ביותר, בנקודת זמן מסוימת. (האדם הנכון בזמן הנכון). אותו אדם בעל תכונות שמאפשרות לו להנהיג במסגרת הצבאית, לא בטוח שהתכונות שלו מאפשרות לו להנהיג באזרחות. אותן תכונות שמתאימות לסיטואציה אחת, לא מתאימות לסיטואציה אחרת. כשיש מצבי משבר, מצבים של חוסר בהירות, גוברת הנטייה לחפש מנהיג. מנסים ליצור מצבי משבר מלאכותיים כדי לחזק את התמיכה במנהיג.

3. הגישה ההתנהגותית: התפתחה בעקבות הביקורת על גישה 2. הדגש הוא על התנהגות המנהיגים. ניתן לחלק את התנהגות המנהיגים לשתי קטגוריות עיקריות: מכוונת משימה ומכוונות אנשים. (במחקרים נתנו לכפיפים שאלונים לתיאור התנהגות המנהיג שלהם). המנהיג מכוון משימה, שם בראש מעייניו את ביצוע המשימה. המנהיג מכוון האנשים, שם את טובת האנשים בראש (רגשיים, אפשרויות ביטוי, קונפליקטים).

? האם 2 ההתנהגויות הללו יכולות להתקיים בו זמנית. כלומר, האם מנהיג יכול להיות בו בזמן גם מכוון משימה וגם מכוון אנשים או שישנה הפרדה?
! גישה 1: בשני סגנונות המנהיגות יש התנהגויות שהן התנהגויות סותרות. ולכן המנהיג לא יכול להיות גם מכוון משימה וגם מכוון אנשים בן זמנית. לפי הגישה הזו, שני סגנונות המנהיגות נמצאים בשני הקצוות של ציר אחד, וככל שהמנהיג יהיה יותר מכוון משימה, הוא יהיה פחות מכוון אנשים ולהיפך.

גישה 2: כל אחד מהסגנונות נמצא על ציר שונה ולכן ניתן למצוא מנהיגים שסגנון המנהיגות שלהם מורכב ממינונים שונים של שני הסגנונות העיקריים.

? נשאלת השאלה: איזה סגנון מנהיגות יהיה אפקטיבי יותר?
! לא נמצאה תשובה חד משמעית לשאלה הזו.

אפקטיבי = המנהיג והקבוצה הצליחו לבצע את המשימה בזמן קצר יותר, איכות טובה יותר...
כיוון שלא מצאו תשובה חד משמעית, עלתה ההשערה שאפקטיביות סגנון המנהיגות תלויה במצב. בעקבות המסקנה התפתחו הגישות תלויות המצב.

גישה תלוית מצב של פודלר:
מידת האפקטיביות של המנהיג תלויה באישיות המנהיג, כלומר, בסגנון המנהיגות שלו, ובמידת ההתאמה של הסגנון למצב.
פודלר מתייחס לסגנון המנהיגות כתכונות אישיות. כלומר, מבחינתו סגנון המנהיגות הוא קשיח – לא ניתן או קשה לשנות אותו (חשוב מהפן היישומי).
המנהיג יכול לפעול במצבים שהם יותר נוחים עבורו או פחות נוחים עבורו.
מידת הנוחות של המצב נקבעת ע"י 3 גורמים:
1. יחסי מנהיג מונהג – הם יש אמון, כבוד.

2. מבנה המשימה – ישנן משימות מובנות, שלבים מוגדרים, ברור מה נדרש לעשות בכל שלב.

3. עמדת הכוח של המנהיג – למנהיג יש מקומות שונים שמהם הוא שואב את הכוח, את היכולת להשפיע. ככל שמקורות הכוח שעומדים לרשות המנהיג הם רבים יותר, עמדת הכוח שלו תהיה חזקה יותר. יחסים: טובים רעים משימה: מובנה לא מובנה עמדה: חזקה חלשה

אם נתייחס למצבים הקיצוניים, ניתן ליצור 8 צירופים שנעים מהמצב הנוח ביותר למנהיג (יחסים טובים, משימה מובנית ועמדה חזקה) ועד למצב הכי פחות נוח (יחסים רעים, משימה מעורפלת ועמדת הכוח של המנהיג חלשה).
לשלושת הגורמים אין משקל שווה. יחסים ( מבנה משימה ( עמדת כוח.

כשבדקו במחקר באיזה מצבים המנהיג המשימתי יהיה אפקטיבי יותר ובאיזה המנהיג מכוון האנשים יהיה אפקטיבי יותר, מצאו שבמצבים הקיצוניים, הנוחים ביותר למנהיג והכי פחות נוחים למנהיג, מכוון המשימה יהיה אפקטיבי יותר.
במצבי הביניים המנהיג המכוון אנשים יהיה אפקטיבי יותר.
אחד ההסברים לממצאים שהתקבלו הם, שבמצבים שבהם הכול טוב, נוח למנהיג לפעול – אין צורך להשקיע באנשים. ההשקעה באנשים היא מעין "בזבוז" אנרגיה. כאשר כל האנרגיה מתועלת לטובת המשימה – המנהיג יהיה אפקטיבי יותר.
כשהמצב מאוד גרוע מבחינת התפקיד, גם השקעה באנשים לא תשפר את המצב, ושוב זה בזבוז אנרגיה ומשאבים ( ולכן עדיף להשקיע במשימה.
במצבי הביניים השקעה באנשים יכולה לשפר את המצב ואת ביצוע המשימה.

פידלר פיתח שאלון שנקרא: שאלון L.P.C. בשאלון ישנם זוגות של שמות תואר: חרוץ / עצל, אכפתי / אדיש... נותנים את השאלון למנהל ומבקשים ממנו לתאר באמצעות השאלון את העובד שהיה לו הכי קשה לעבוד איתו איי פעם.
ככל שהמנהל מדרג את העובד כחיובי יותר – L.P.C מנהל גבוה ( מכוון אנשים.
ככל שהמנהל מדרג את העובד נמוך יותר – L.P.C נמוך יותר ( מכוון משימה.
דירוג עובד שקשה לעבוד איתו באור חיובי, מראה שאותו מנהל שם דגש על יחסי אנוש. הוא רואה גם בעובד קשה את הנקודות החיוביות.
בעיה בשאלון: נקודת המוצא היא שאם המנהיג לא מכוון אנשים הוא מכוון משימה.

סגנון המנהיגות הוא המרכיב הקשיח במודל. לכן, אם רוצים ליצור התאמה בין סגנון המנהיגות למצב, ניתן לבחור מלכתחילה את המנהיג המתאים או לשנות את המצב – אם לא ניתן לשנות את סגנון המנהיגות.

מקורות כוח של מנהיג:
למנהיג יש אמצעים שונים בעזרתם הוא יכול להשפיע על המונהגים.
שני חוקרים, פרנץ' וריוון, מונים 5 מקורות כוח / 5 בסיסי כוח – באמצעותם המנהיג יכול להשפיע: הנקודה החשובה, האם המונהג מאמין שלרשות המנהיג עומדים אותם מקורות כוח או לא. הדגש הוא על התפיסה של המונהגים. אם המונהג לא מאמין שלמנהיג יש את מקור הכוח, המקורות לא קיימים.
1. כוח התגמול: האם למנהיג יש יכולת לתגמל את המונהגים.

2. כוח הכפייה: המנהיג מסוגל לכפות או להעניש את המונהגים. כל עוד המונהגים פוחדים מעונש, לא משנה האם יש לו באמת את היכולת.

3. כוח החוק / כוח לגיטימי: כוח שמגיע מעצם התפקיד / העמדה של המנהיג.
בד"כ למנהיג יהיה מאוד קשה להשפיע לאורך זמן רק באמצעות מקור כוח זה. הוא בד"כ יצטרך מקורות כוח נוספים.

* שלושת מקורות הכוח הנ"ל הינם חיצוניים – האדם מקבל מכוח התפקיד. 2 המקורות הבאים הינם פנימיים. של האדם עצמו.

4. כוח המומחה: המונהגים מאמינים שלמנהיג יש מומחיות ייחודית בתחום מסוים, ידע ייחודי.

5. כוח הזיקה: האהבה, החיבה של המונהגים כלפי המנהיג והרצון שלהם להידמות לו.

מנהיגות מתגמלת ומנהיגות מעצבת:
קיימת הבחנה ברורה בין שני סוגי מנהיגות:
1. מנהיגות מעצבת = מנהיגות מחוללת רגשות.

2. מנהיגות מתגמלת.

מנהיגות מתגמלת

מנהיגות מתוגמלת בנויה על יחסי חליפין בין המנהיג למונהגים, יש ביניהם תאום ציפיות ורמת הביצוע המקסימאלית שאליה יכול להוביל המנהיג לא חורגת מרמת הנכונות הבסיסית של המונהגים.
המנהיג המתגמל פועל באמצעות שכר ועונש. הוא פועל במסגרת הנורמות המקובלות בתרבות ארגונית מסוימת.
המנהיג המתגמל פועל בתוך מסגרת. המקסימום שהוא יכול להביא את המונהגים זה גבולות המסגרת, אך הוא לא מסוגל לפרוץ אותה.
הסבר: אם המנהיג רוצה לגרום לעובדים להישאר שעות נוספות, והעובד לא מוכן למרות תוספת השכר, למנהיג אין יותר אמצעים לגרום לעובד להישאר שעות נוספות.
מקרה נוסף: המנהיג מבטיח לעובד תגמול בתמורה להצלחה במשימה, אך לעובד אין את היכולת להצליח במשימה.

מנהיגות מעצבת

המנהיגות יוצרת שינוי בציפיות, בשאיפות המונהגים, היא יוצרת ומעצבת נורמות חדשות. המנהיג המעצב משתמש בעיקר במקורות כוח אישיים. בד"כ למנהיג המעצב יש חזון ברור, הוא מסוגל להבין את המונהגים, להתחבר לרגשותיהם ולסחוף אותם אחריו. המנהיג המעצב יגרום לאנשים להאמין בחזון שלו והם יהפכו זאת למטרה אישית שלהם, כך שהתגמול לא יהיה המטרה, אלא הצורך להצליח.
הסבר: המנהיג המעצב יבטיח לעובד, שאין לו את היכולות להצליח במשימה, תגמול, אך גם יוביל וידריך את העובד שלב אחר שלב וייטע בו את האמונה שיש לו אפשרות להצליח (הנבואה שמגשימה את עצמה), וישתדל להצליח.
גם המנהיג המעצב משתמש בשכר ועונש – אבל באופן שונה:
המנהיג המתגמל מסתכל על "כאן ועכשיו" (הענשתי את העובד כי אני רוצה שעכשיו הוא יבצע את המשימה). המנהיג המעצב מסתכל על הטווח הארוך. כאשר המנהיג המעצב משתמש בשכר ובעיקר בעונש, הוא יעשה זאת תוך הסתכלות עתידית ותוך שמירה על המסוגלות של האנשים מבלי לפגוע בהם.
אצל המנהיג המעצב, העונש ילווה בהסבר, מתוך ראייה שבעונש יש מטרה של הפקת לקחים ולמידה.

ניהול מנהיגות – סיכום:
פעמים רבות משתמשים בשני המושגים הללו כאילו הם אחד. חלק לא מבוטל ממחקרי המנהיגות נעשו על מנהלים. למנהלים תפקידים שונים, כמו: בקרה, פיקוח, תיאום... ולכן יכול המנהיג שלא להיות מנהל. מצד שני, המנהל עוסק בתחומים שונים שאינם דורשים ממנו יכולת מנהיגותית.
המנהל נדרש להיות גם מנהיג באותן נקודות שקשורות להנעות עובדים (מוטיבציה) בעיקר.
מנהל יכול להיות בקלות מנהיג מתגמל, שיש לו את הכלים של שכר ועונש.
למרות שהמנהיגות המעצבת מבוססת על כוח האישיות של האדם, היום מאמינים שניתן ללמד אנשים, לאמן אותם להיות מנהיגים מעצבים.

קבוצות

האם הקבוצות תורמות לארגון? האם העבודה בקבוצות כדאית?
קבוצה חברתית – שני אנשים או יותר המקיימים ביניהם פעילות גומלין, אינטראקציה, תוך תלות הדדית למען מטרה משותפת.
קבוצת עבודה – קבוצה חברתית שמאופיינת בהשתייכות למסגרת ארגונית ותעסוקתית משותפת.

בארגון ישנם 2 סוגים של קבוצות – קבוצות פורמאליות וא-פורמאליות.
קבוצות פורמאליות: קבוצות שמוקמות ע"י הארגון, מתוך צורך, שהוא יכול להיות: תאום, חלוקת עבודה (משימה קשה מידי / רבה מידי לאדם אחד), התמחויות שונות לצורך ביצוע המשימה. הקבוצות הפורמאליות מוקמות לצורך ביצוע משימות מסוימות שהארגון נדרש להן.
בתוך הקבוצות הפורמאליות ישנן קבוצות פיקוד וקבוצות משימה.
קבוצות פיקוד: קבוצות קבועות בארגון, מיקומן מבחינת ההיררכיה הארגונית הוא ברור וקבוע, לא מבחינת מי שמפקד על העבודה. מחלקה היא קבוצת פיקוד = מקומה ברור.
קבוצת משימה: קבוצות שקיומן זמני ויש להן כפיפויות משתנות. מוקמות לצורך ביצוע משימה מסוימת. בתום ביצוע המשימה הקבוצה מתפרקת.

קבוצות א-פורמאליות: קבוצות הנוצרות בארגון על בסיס של חברות וולונטרית, מתוך אינטרס או מטרה, שאינם קשורים במישרין לפעילות הייעודית של הארגון. לדוגמא: צרכים חברתיים, קבוצות ספורט בארגון...
הקבוצה הבלתי פורמאלית עשויה לחצות גבולות של קבוצות פורמאליות.
בקבוצה בלתי פורמאלית יכולים להיות אנשים חברים שמשתייכים לקבוצות פורמאליות שונות – ממחלקות שונה, ממיקום שונה בהיררכיה הארגונית וכו'.

זיקת הגומלין בין היחיד לקבוצה בארגון:
כדי שאנשים ישתייכו לקבוצה מסוימת, הם חייבים להיות קונפורמיים לנורמות של הקבוצה, לפחות במידה מסוימת.
כשמדובר בקבוצה בלתי פורמאלית אין בעיה מיוחדת – אדם רוצה להשתייך לקבוצה, ולכן יהיה קונפורמי לנורמות שלה.
כשמדובר בקבוצה פורמאלית, לא תמיד האדם רוצה להשתייך לקבוצה, וההשתייכות נכפית עליו. למה שבמצב עזה הוא יהי קונפורמי לנורמות של הקבוצה?
ישנם כמה הסברים שמנסים לתת תשובה להסבר הקשר / הזיקה בין יחיד לקבוצה:
* גישת החליפין: היחיד מפיק תועלת מהקבוצה, והקבוצה מפיקה תועלת מהיחיד. תמיכה מהקבוצה, החלפת רעיונות, הקבוצה מתווכת בין היחיד לארגון ולכן למעשה דואגת לשכר ולתנאים של היחיד. בתמורה, היחיד משקיע מאמץ – תפוקה, איכות תפוקה וכו'. לפעמים דפוס החליפין משתנה – יש קבוצות פורמאליות שהיחיד רוצה להשתייך אליהן. במצב כזה, היחיד משקיע את המקסימום, גם אם הוא לא בטוח בתמורה שיקבל. אם ההצטרפות היא לא בהכרח ברצון – ההשקעה הראשונית תהיה מינימאלית. אם התמורה שהוא מקבל היא הוגנת – הוא יתחיל להשקיע יותר.

* גישת ההסתגלות: קבוצת עבודה היא הכלי העיקרי המאפשר ליחיד הסתגלות למשימה ולארגון, באמצעות המידע שהיא מעבירה לו (לגבי התפקיד, יחסי הגומלין במקום העבודה, תנאים וכו'). המידע שמועבר ליחיד הוא לא בהכרח מידע אובייקטיבי. זהו מידע מסונן ולכן היכולת של הקבוצה להשפיע על היחיד היא מאוד גדולה.

* גישת התפקיד: זיקת היחיד לסביבה מעוצבת באמצעות תפקידו הפורמאלי ובאמצעות הציפיות המתפתחות סביב תפקיד זה. לתפקיד יש הגדרה פורמאלית, מעבר אליה יש ציפיות שמשוגרות ע"י הקבוצה לאדם. הציפיות קשורות לתפקיד, איך הקבוצה מצפה שהתפקיד יתבצע. בנוסף, לאדם עצמו יש ציפיות מסוימות ודרישות מהתפקיד. האדם קולט ומפרש את הדרישות הללו ובעקבות כך הוא מתנהג ומבצע את התפקיד בצורה מסוימת. ההתנהגות שלו נקלטת ע"י חברי הקבוצה ושוב המעגל חוזר על עצמו. קבוצת העבודה מעצבת את מערך התפקיד. לקבוצה יש חלק נכבד בחלוקת המטלות, הגדרת ציפיות וכו'.

מאפיינים מבניים של קבוצת עבודה:
כשבוחנים ארגונים שונים, רואים שלעיתים ארגונים מייצרים אותו מוצר / אותו שירות, אך האיכות מאוד שונה. הסיבה לשינוי הגדול היא התנאים השונים שבהם הארגונים פועלים. בקבוצה, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על כושר הביצוע של הקבוצה זה המבנה שלה.

מאפייני הקבוצה:
1. הרכב חברתי של הקבוצה – מאפיינים סוציו-דמוגראפיים ותעסוקתיים. הקבוצה יכולה להיות הומוגנית (מאותו תחום עיסוק, גברים / נשים, חתך גיל...) או הטרוגנית (מעורבת). האם עדיך הומוגנית או הטרוגנית? צריך להתחשב במאפייני המשימה. כאשר מדובר במטלה פשוטה, עדיף שהקבוצה תהיה הומוגנית. (התפקיד כקבוצה פשוט יותר, לאנשים יש מכנה משותף גדול יותר). במטלה פשוטה לא צריך את השונות של האנשים וזה "בזבוז" משאבים להפוך אנשים שונים לקבוצה. במטלות מורכבות יש דרישה, בד"כ, להתמחויות שונות, מיומנויות שונות, ובמקרים כאלה הקבוצה ההטרוגנית תהיה עדיפה.
* גם כשמדובר בקבוצה הטרוגנית, האחידות מבחינת הצרכים והשאיפות, בהחלט יכולה להקל על העבודה.

2. גודל הקבוצה – יש גודל לכל קבוצה שהוא אופטימאלי, בהתאם למשימה. עד גודל מסוים, ככל שנוסיף עוד אנשים, תתבצע העבודה בצורה טובה / מהירה יותר. מעבר לכך תוספת אנשים לא תורמת ואף פוגעת בביצוע הקבוצה. הגודל האופטימאלי תלוי בגודל המשימה. באופן עקרוני, כשמדובר במשימות מורכבות, נקודת האופטימום תהיה נמוכה יותר (תפוקה שולית פוחתת).
* בטלנות חברתית – מתרחשת כאשר היחיד חש, שתרומתו האישית אינה מובחנת והיא נבלעת במאמץ הקבוצתי הכללי. ככל שהקבוצה גדולה יותר, הסיכוי לבטלנות חברתית עולה.

3. נורמות קבוצתיות – כללי ההתנהגות שמצפים מחברי הקבוצה ויש סנקציה על סטייה מהכללים. ההיווצרות של הנורמות היא אחד מסימני ההיכר של התגבשות הקבוצה. הנורמות הקבוצתיות מתפתחות בהדרגה ומשתנות באיטיות. הנורמות הקבוצתיות מפשטות תהליכים בקבוצה, מונעות התמודדויות חוזרות ונשנות. הן דואגות לשלום הקבוצה, עוזרות לה למלא משימות ומגבשות אותה – יוצרות לקבוצה ציווין וזהות ייחודיים.
ציווין ואיחוד ( ע"י לבוש, מנהגים מקובלים (הבאת אוכל וכו'). נורמות שעת תחילת עבודה.
הנורמות נשמרות ע"י רוב חברי הקבוצה מתוך הסכמה. הקבוצה מפתחת שיטות פיקוח משלה, שמבטיחות שחברי הקבוצה לא יסטו מהנורמות.
ככל שהנורמה חשובה יותר לשלמות הקבוצה ולקיומה, היא תישמר בקפדנות רבה יותר. ככל שהקבוצה גדולה יותר ומגוונת יותר, הסנקציות על אי שמירת הנורמה יהיו חמורות יותר והנורמות ישמרו בקפדנות רבה יותר. (כשהקבוצה הטרוגנית, יותר קשה למצוא את המכנה המשותף – ועליו מתעקשים).
ככל שהמעמד של הפרט בקבוצה נמוך יותר, אכיפת הנורמות לגביו תהיה נוקשה יותר. הקבוצה תהיה סלחנית יותר כלפי אנשים שהמעמד שלהם גבוה יותר (אלה אנשים שהקבוצה נזקקת לשירותים שלהם – הנהגה, מיומנויות, ידע מיוחד... הקבוצה תהיה סלחנית יותר כדי שהוא לא יעזוב אותה).

4. לכידות וקונפורמיות –
קונפורמיות – הנכונות להתנהג בהתאם לנורמות המקובלות. יש בה אלמנט של ויתור. הקונפורמיות יכולה להיות מבוססת על ציות, מתוך הזדהות או הפנמה של נורמות הקבוצה וערכיה. מצב ההפנמה זהו המצב הרצוי מצד הקבוצה – במצב הזה הקונפורמיות היא החזקה ביותר ולא תלויה באחר, בקבוצה.
לכידות – משיכה הדדית שקיימת בין חברה הקבוצה, הנובעת מהסכמה על מטרות משותפות ותחושה של קירבה. הלכידות היא המידה בה חברי הקבוצה רוצים להיות ביחד. ישנם גורמים שונים שמעודדים לכידות.
קירבה פיזית, אינטראקציה אינטנסיבית, עיסוק דומה, תלות הדדית בעבודה, ממונה משותף, רקע משותף, כל אלה מעודדים לכידות. ככל שהקבוצה קטנה יותר, יש סיכוי גדול יותר שתהיה מלוכדת. כאשר התגמולים הם תגמולים קבוצתיים, הסיכוי ללכידות גדול יותר. תגמולים אישיים יביאו לתחרות.
כאשר יש איום חיצוני על הקבוצה, יש סיכוי שהיא תהיה מלוכדת יותר.
האם הלכידות בקבוצה תורמת לביצועים שלה או לא?
בקבוצות מלוכדות אנשים מגלים פחות חרדה. הם תופסים את עצמם כחלק מהקבוצה, הם רוצים להישאר בקבוצה. יש עלייה בהערכה העצמית, בביטחון העצמי של האנשים. הם מייחסים יוקרה רבה יותר לתפקיד שלהם. האנשים מגלים יותר שביעות רצון ומחויבות.
בנוסף, נמצא שהפריון / התפוקה של קבוצות מלוכדות הוא יציב יותר.
* יציבות: בקבוצה מלוכדת הנורמות הקבוצתיות נשמרות בצורה חמורה וקפדנית יותר מאשר בקבוצות לא מלוכדות. כאשר הנורמה הקבוצתית תומכת בביצועים גבוהים, הקבוצה המלוכדת תבצע טוב יותר מהקבוצה הלא-מלוכדת. לעומת זאת, כאשר הנורמה הקבוצתית מגבילה את הביצוע או מנוגדת למטרות הארגון, הקבוצה המלוכדת תבצע פחות טוב מקבוצה לא-מלוכדת.

* כשהקבוצה מלוכדת, האנשים מתחילים להיות דומים מבחינת העמדות / התפיסות שלהם. זו עלולה להיות בעיה. (אחד היתרונות של הקבוצה = הבדלים בין האנשים).

* בקבוצה מלוכדת מידי עלול להיות מצב שבו הקבוצה מעדיפה את היחסים הבין-אישיים על פני ביצוע המשימה. בקבוצות מלוכדות מידי פועלים לחצים לקונפורמיות מופרזת בעמדות ובהתנהגות. אלו דברים שעלולים לפגוע בכושר ההסתגלות של הקבוצה וביכולת שלה לבצע את המשימה. (כשיש אחידות מאבדים את היצירתיות, את התרומה של הפרט)

אחת הדוגמאות לבעיה בקבוצה מלוכדת: חשיבת יחד (מושג שמשמעותו שלילית). חשיבת יחד זה מצב שבו קבוצה אמורה לקבל החלטה, והיא מעדיפה להגיע לקונצנזוס גם אם זה על חשבון החלטה טובה יותר. מונעים קונפליקטים בקבוצה.
קונפליקט בקבוצה עשוי לשמש פריצת דרך, דבר חיובי.
הקבוצה משקיעה מאמץ בהגעה למצב (שמירה על הקבוצה) ולא בהכרח לפיתרון הטוב ביותר.

התנאים המעודדים חשיבת יחד:
1. לכידות קבוצתית ( לאנשים חשוב לשמור על הקונצנזוס, לעיתים על פני החלטה טובה יותר.

2. היעדר נהלים ברורים לקבלת החלטות ( כשיש נהלים מסודרים, יש בהם מנגנוני בקרה, שאמורים לצמצם כשלים בקבלת ההחלטות. כשהנהלים הללו לא קיימים, עלולות להתקבל החלטות שלא עברו מנגנוני בקרה.

3. מנהיגות כריזמטית ( כאשר יש מנהיג שהוא כריזמטי, שסוחף אחריו אנשים, הוא עלול לעודד חשיבת יחד. אנשים עלולים ללכת אחריו, לקבל את דעותיו מבלי לבחון אותם.

4. איום חיצוני ( איום פיזי ממשי / איום כלכלי.

בקבוצות שנוצר בהן תהליך של חשיבת יחד, אפשר לראות מצבים שצנזורה מופעלת על רעיונות שמועלים ע"י חברי הקבוצה, במידה והם אחרים / שונים.
הצנזורה היא לפעמים גלויה ולפעמים סמויה.
כשיש חשיבת יחד, האנשים מפעילים צנזורה עצמית – כלומר, גם אם לא נאמר לאדם כלום, הוא לא יגיד את הדעה / הרעיון שלו (לא יקשיבו לי... לא לפגוע בקונצנזוס).
נוצר בקבוצה קונצנזוס שהוא לעיתים מזויף, לא כולם מסכימים אבל אף אחד לא אומר. כשיש תהליך של חשיבת יחד, האנשים בקבוצה מאמינים במוסריות של הקבוצה, ביכולות שלה: הקבוצה צודקת, טובה...

איך אפשר לצמצם את חשיבת היחד או להימנע מהכשל:
1. מודעות לתהליך.

2. חלוקת הקבוצה לתת קבוצות: * לאדם קל יותר להביע את הדעה האמיתית שלו בקבוצה קטנה.

* כשנפגשים לקבלת ההחלטה הסופית, סביר להניח שכל קבוצה מביאה רעיון אחר, כיוון חשיבה אחר. בדיון, העמדה היא של הקבוצה מול אחרים ולא של יחיד מול אחרים.

3. לא לקבל את ההחלטה בפגישה אחת. לדון ולתת אפשרות לחשוב ולשקול. הפרדה בין האנשים תגרום ליציאה מתוך התהליך ששואב פנימה.

4. למנות אדם שתפקידו להיות פרקליט השטן. תפקידו להתנגד ולמצוא את המגרעות בכל רעיון שהקבוצה מעלה. הרעיון הוא להכריח את הקבוצה לבחון שוב את הרעיונות שלה. בנוסף, כשמישהו מתנגד, זה עשוי לעודד אנשים אחרים להביע את הדעה שלהם. לעיתים, ייקחו אדם מבחוץ כדי שיבצע את תפקידו נאמנה. צריך שהאדם הזה יהיה בעל מעמד גבוה, שיתחשבו בדעה שלו ותהיה לו השפעה. למרות הכול, ישנה בעייתיות – כשאנשים מודעים לעובדה שהדבר מכוון, האפקטיביות של הבעת העמדה השונה פוחתת. (עדיין מחייב את הקבוצה להתייחס לדעות אחרות.

התנהגות של יחידים בקבוצה והשוואה של ביצוע היחיד מול הביצוע הקבוצתי:
ביצוע היחיד בקבוצה:
האדם מושפע מעצם נוכחותם של האחרים. הם לא חייבים לבחון / להיות באינטראקציה. הנוכחות של האחרים יוצרת עוררות. העוררות עשויה להשפיע בפן החיובי או השלילי.

+ חיובי : "הקלה חברתית" ( היחיד מבצע טוב יותר בנוכחות האחרים. ההקלה החברתית מתקיימת כאשר היחיד נדרש לבצע משימות שהן משימות ידועות ושגרתיות. נוכחות האחרים יוצרת עוררות פסיכולוגית ומוטיבציה תחרותית להישג, בשל תחושה של עמידה במבחן. לדוגמא: אצן ירוץ מהר יותר כאשר יש לו קהל.
- שלילי: "עכבה חברתית" ( היחיד מבצע פחות טוב בנוכחות אחרים. העכבה החברתית תתרחש כאשר האדם אמור לבצע מטלות שהן חדשות עבורו, שהוא לא בקיא בהן. במצב כזה העוררות תפעל באופן שלילי. האדם יחשוש מכישלון והדבר יפגע בביצוע שלו. החשש מביצוע שגיאות בנוכחות אחרים.

ביצוע קבוצה מול ביצוע יחיד:
* הקבוצה היא איטית מהיחיד. כאשר גורם הזמן הוא גורם קריטי, ליחיד יש יתרון.

* מסתבר שליחיד יש יתרון, כאשר נדרש פיתרון יצירתי. בקבוצה יש נטייה להגביל וליצור אחידות מבחינת החשיבה. (אנשים עלולים להפעיל מנגנון חסימה רעיונית עצמי).

* העובדה שקבוצות נוטות לקבל החלטות שהן קיצוניות יותר מההחלטות שמתקבלות ע"י היחידים. קיטוב קבוצתי: קבוצות נוטות לקחת סיכונים יותר מהיחיד. (מעתק סיכון). ההסבר לתופעה היה, שבקבוצה יש חלוקת אחריות ולכן האנשים יהיו מוכנים לקחת יותר סיכונים. בהמשך הסתבר, שהקבוצות קיצוניות גם לכיוון שמרנות. ההחלטה שתתקבל בקבוצה תהיה בעלת סיכונים רבים יותר או שמרנית יותר מההחלטה שתתקבל ע"י היחידים. הסבר של חלוקת אחריות לא מספיק להסביר שמרנות. אחת ההשערות היא שמקור הקיטוב הקבוצתי הוא בתהליך קבלת ההחלטות, שמתרחש בקבוצה. כדי לשכנע יש הקצנת עמדה. ההחלטה שתתקבל תהיה קיצונית לכיוון אחד. דרכים לצמצם קיטוב קבוצתי: מודעות, חלוקה לתת קבוצה ופגישה חוזרת.

צוותים

צוות הוא סוג של קבוצה. יש בו פן נוסף: צוות מאפשר להגיע לתוצר משותף שיש בו ערך מוסף. בצוות השילוב שבין האנשים, הסינרגיה, מאפשרת להשיג תוצר משותף איכותי יותר _ה"שלם גדול מסכום חלקיו").
זו הסיבה שהרבה מאוד ארגונים מנסים לעבור לעבודה בצוותים – כדי להשיג את הערך המוסף: מקבלים תפוקה רבה יותר, איכותית יותר, מבלי לשנות את התשומה.
בצוות יש מאפיינים ייחודיים שלא בהכרח קיימים בקבוצה, והם אלה שמאפשרים לו להגיע לביצוע הטוב והאיכותי יותר.
לא בכל מצב זבו נותנים לאוסף אנשים את השם צוות, באמת מדובר בצוות.

מאפייני צוות:
* המטרה: כשמדובר בצוות המטרה חייבת להיות מטרה ביצועית וניתנת למדידה. המטרה היא מטרה מורכבת שדורשת שיתוף פעולה. (אין צוות חברתי. משפחות שיוצאות לטיול הן קבוצה. במוקד טלפוני אין עבודת צוות, לכל אחד יש את המטרה שלו, בסופו של דבר כל אחד עסוק בעמדה שלו). המטרה להגיע לתוצר משותף. זהו תנאי ראשון.

* בצוות חייבת להיות מחויבות למטרה, לתכלית המשותפת. המטרה חייבת להיות משמעותית לכל אחד מהחברים. היא צריכה לשמש להם חזון. צריך להקדיש זמן כדי לדון במטרה ולהסכים לגבוה.

* צריך ליצור יעדים ספציפיים. צוותים שהם צוותים מצליחים מתרגמים את המטרה ליעדים ביצועיים ספציפיים, ריאליים ומדידים. היעדים הללו מאפשרים לצוות להעריך האם הוא מגיע לתוצאות הרצויות, קרוב אליהן וכו'. בנוסף, היעדים הספציפיים מקלים על התקשורת. (מבטיחים מצב שבו כולם מפרשים את המטרה באותה צורה).

* אחריות: בצוות צריכה להיות אחריות אישית ואחריות קבוצתית. חברי הצוות אחראיים, כל אחד לחוד וכולם ביחד, ליעדים ולדרך העבודה. כולם ביחד אחראים להצלחה ולכישלון. זהו דבר שקשה להשיג (אחריות קבוצתית). כדי להשיג את האחריות הקבוצתית, צריך, בין האר, להתייחס למערכת התגמולים. מערכת התגמולים צריכה לעודד ביצועים צוותיים.

* פיתוח של אמון הדדי: כדי שהאנשים יפתחו את האחריות הקבוצתית, כדי שהם יוכלו לפעול טוב ביחד, שהם יהיו מחויבים, צריך להיות אמון הדדי רב בין חברי הצוות. האנשים צריכים להאמין אחד בשני מבחינת האופי, יכולות וכד'. אמון הדדי נבנה לאט, נהרס בקלות וקשה מאוד לשקם אותו לאחר מכן.

* גודל – כדי שצוות יוכל לפתח אחריות הדדית, מחויבות, תקשורת אפקטיבית, הוא חייב להיות קטן. לא יותר מ-10-12 אנשים. אם יש יחידות עבודה טבעיות גדולות יותר (למשל מ חלקות) ועדיין רוצים לעבוד בצוותים, אפשר לחלק לתת צוותים.

* יכולות החברים / מיומנויות החברים: כדי שהצוות יוכל לפעול בצורה אפקטיבית, חייבות להיות בתוכו מיומנויות משלימות מ-3 סוגים: א. מיומנויות טכניות / פונקציונאליות שקשורות לסוג המשימה שעומד בפני האנשים.

ב. מיומנויות של פתרון בעיות: זיהוי הבעיות, העלאת חלופות לפיתרון, בחירת חלופות וכו'.

ג. מיומנויות בין-אישיות: הקשבה, פיתרון קונפליקטים, מתן משוב וכו'.

לכל אדם בצוות צריכות להיות כל המיומנויות, כל המיומנויות צריכות להיות בצוות. יתרה על כך, לא כל המיומנויות חייבות להיות בצוות בזמן ההקמה שלו. יכול להיות שהצוות יגלה שחסרות לו מספר מיומנויות ואחד / יותר מחברי הצוות ייקחו על עצמם להשלים את אותן מיומנויות.

* אופן העבודה, דרך העבודה: חברי הצוות חייבים להסכים לגבי "מי עושה מה". צריך שחברי הצוות יעשו חלקים שווים של העבודה. התחושה צריכה להיות של הוגנות. חלוקת העבודה צריכה להיעשות בהסכמה. צריך לקבוע לו"ז, האם עומדים בו, לקבוע את אופן העבודה, איך פותרים קונפליקטים, איך מקבלים החלטות. לאחר הסכמה, האנשים מחויבים לדרך הזו. (מטרה, יעדים, דרך עבודה).

כדרך אגב:
* לא תמיד צריך צוות.

* צוות צריך זמן להתגבש.

* יש אנשים שלא מסוגלים לעבוד בצוות.

* לפעמים לאנשים אין נכונות לעבוד בצוות.

סוגי צוותים ( ללמוד לבד מהפורטל.

מבנה המבחן:
חלק 1 – שאלות פתוחות – חובה מאמר (לא שאלת יישום) + בחירה 4/5 שאלות דיון – להביא 2 צדדים.
חלק 2 – היגדים: נכון / לא נכון, נמק.
חלק 3 – אמריקאי או זוגות מושגים.
להיעזר במצגות כנקודת מפתח לבחינה.
משך הבחינה: 3 שעות או פחות (תופיע הודעה).[pic]
-----------------------
המתח משמש מניע לפעולה – להפחית אותו

מה הגורם למוטיבציה?

ת. צרכים

מוטיבציה

גבוה

נמוך

ניטרלי

חוסר מוטיבציה

נמוך

גבוה

ניטרלי

קביעת יעדים

קביעת קריטריונים לבדיקה

בדיקה האם היעדים הושגו

קביעת תוכנית פעולה וביצוע

לבין

[pic]=

הוגנות

חוסר הוגנות – דיסוננס

>

חוסר הוגנות – דיסוננס

<

אותו תפקיד לבד / חלק בארגון

* מוטיבציה פנימית

* שביעות רצון

* אפקטיביות ארגונית

משתנים מתנים שונים
אנשים בעלי צורך הישג וצמיחה נמוכים
מוטיבציה נמוכה ושביעות רצון נמוכה

סדר חשיבות הגורמים

מכוון אנשים

מכוון משימה

מכוון משימה

מכוון אנשי

Similar Documents

Premium Essay

Organization

...Your Name: JEREMY SANDERS Chapter – Structuring Organizations for Today’s Challenges Instructions: Fill in the blanks and turn into Blackboard as indicated by the instructor. Please use full sentences in your answers and correct grammar. You will be providing definitions in the top portion of the document and answers to learning goals in the bottom portion. Word | Definition | Organizing | A management function that includes designing the structure of the organization and creating conditions and systems in which everyone and everything work together to achieve the organization’s goals and objectives. | Division of Labor | Determining what work needs to be done and then dividing up the tasks among the three of you. | Job specialization | Dividing tasks into smaller jobs. | Departmentalization | The process of setting up individual departments to do specialized tasks. | Organizational structure | Consists of devising a division of labor; setting up teams or departments to do specific task; and assigning responsibility and authority to people. It also includes allocating resources, assigning specific tasks, and establishing procedures for accomplishing the organizational objectives. | Economies of scale | The situation in which companies can reduce their production costs if they can purchase raw materials in bulk; the average cost of goods goes down as production levels increase. | Unity of command | Each worker is to report to one, and only one, boss. | Esprit...

Words: 926 - Pages: 4

Premium Essay

Organization

...Organizational Behavior Larry Fulse AJS /534 October 5, 2015 Donald Savell The purposes of this paper to describe what I believe are important elements of organizational behavior and how these elements can challenge the effectiveness of a private security agency. “Organizational Behavior is the study and application of knowledge about how people, individuals, and group act in organizations. It does this by taking a system approach. That is it interprets people – organization relationships in terms of the whole person, whole organization, and whole social system. Its purpose is to build better relationships by achieving human objectives, organizational objectives, and social objectives” (Scribd, 2013). In the criminal justice system and private security agency establish important matter with an effective organizational behavior to operate their job duties correctly. In private security agency their ultimate objective and goals is to target organization to satisfy a customers, need, want, and demand in a successful matter. Private security have these combine elements to build framework or model to the company to organize and operate from. Manager in the company to help him or her on making decision, direct attitude of employees, allocating resources, perform range of activities, and replacing institution with systematic study. Private security agency manager and supervisor achieve his or her goals by communicating any human behavior work using common language...

Words: 754 - Pages: 4

Premium Essay

Organization

...Abstract If you have ever worked a part time job during the school year, worked a full time summer job, volunteered for a non-profit, or belonged to a social organization, you have experienced organizational communication. It’s likely that you been a job seeker, an interviewee, a new employee, a co-worker, or maybe a manager? In each of these situations you make various choices regarding how you choose to communicate with others. . Organizational communication is highly contextual and culturally dependent, and is not an isolated phenomenon. Individuals in organizations transmit messages through face-to face, written, and mediated channels.   Organizations seek people like you who can follow and give instructions, accurately listen, provide useful feedback, get along with coworkers and customers, network, provide serviceable information, work well in teams, and creatively and critically solve problems and present ideas in an understandable manner. Developing organizational communication awareness and effectiveness is more than just having know-how or knowledge. Efficient organizational communication involves knowing how to create and exchange information, work with diverse groups or individuals, communicate in complicated and changing circumstances, as well as having the aptitude or motivation to communicate in appropriate manners. Theory X is an example of a classical management theory, this theory sees employees as apathetic, unconcerned...

Words: 1159 - Pages: 5

Premium Essay

Organization

...break those individuals from those habits especially when that's all they know and have been ingrained with. According to Bremmer changes are necessary to be successful and organizational culture makes a difference. Organizational cultures impacts daily behavior and organizational behavior. In order to try and change an organizational culture you have to have a well sought out plan and not make such a dramatic change those employees will have a negative effect from it. I am currently in the Army and how Steven mentioned in his post every couple of months we have change of command and that sometimes can be either good or bad thing depending on how you perceived the type of command or how they handled situations. Just like in a regular organization the commanders have to start from scratch and figure out the best way to handle Soldiers and what their technique is going to be, that’s just like changing organizational culture, we get use to a specific way of completing tasks on a daily basis and the all of a sudden we have to change everything since we have someone new in charge and it can be challenging. Kreitner, R., & Kinicki, A. (2013). Organizational behavior (10 ed.). New York, NY: McGraw-Hill. Bremer, M. (2010). Organizational culture: What is organizational culture and why does it...

Words: 286 - Pages: 2

Premium Essay

Organization

...Organizational Structure MGT/330 September 26, 2011 Tyler Allen Organizational Structure Organizational Structure is a way or method through use of hierarchy that a group, organization, business, people or objects, collaborate to achieve success on one common goal. There are three types of organizational structure; functional structure is specialized and grouped according to business functions and skills they require, divisional structure the divisional structure groups each organizational function into a division. Each division within a divisional structure contains all the necessary resources and functions within it, and the matrix structure which is a structure that groups employees by both function and product. Functional Structure Functional structure is the structure that Aldi’s grocery store uses. This company starts with operational manager who is the manager over a certain division which is broken down by states, the district manager is over a certain amount of stores in that city, the store managers the person in charge of that particular store, shift managers who are over the cashiers which are the employees. Once a month Aldi’s divisional manager has a meeting with all the district managers and store managers in his division. They discuss; insurance, sales, customer service, and store standards. Once the meeting has taken place the store managers will have a meeting with their employees to discuss changes or concerns that needs to be addressed. This structure...

Words: 744 - Pages: 3

Premium Essay

Organization

...1. To understand the organizational purposes of business at Action Technology Limited Action Technology Limited (ATL), a software development company, was promoted by its present managing director G. R Vikas almost hates bureaucracy and believes in the autonomy of people at the workplace. There are about 450 employees with the company. All the employees are free to come to office at their own convenient time. Similarly, they can leave the office at any time and can work up to any time including past midnight. The idea is that employees should work only at that time when he feels that he is the most productive. Workplace remains open for twenty-four hours. There are no set policies regarding various types of leave like sick leave, paid holidays, or any other leave. Vikas believes that fixing a fixed number of days or not a single day as sick leave. While hours of work and leave policies are quite flexible, employees frequently put in at least 50 hours of work and leave policies are quite flexible, employees frequently put in at least 50 hours of work. In addition, regardless of number of hours worked, every employee is required to be accessible via email, mobile phone, instant messaging, or laptop. Every employee sets his weekly and monthly production target in consultation with management. Every employee is given plenty of autonomy to achieve the target and his performance is measured in terms of this target. Those who are target achievers are performance is measured in...

Words: 920 - Pages: 4

Premium Essay

Organizations and Organization Theory

...Chapter 1: Organizations and Organization Theory Current Challenges of Organizations Globalization Markets, technologies, and organizations are becoming increasingly interconnected Ethics and social responsibility The list of execs and major corporations involved in financial and ethical scandals continues to grow Speed of responsiveness Globalization and advancing technology has accelerated the pace at which organizations in all industries must roll out new products and services to stay competitive The digital workplace In today’s workplace, many employees perform much of their work on computers and may work in virtual teams, connected electronically to colleagues around the world Diversity By 2050, it is estimated that 85% of entrants into the workforce will be women and people of colour What Is an Organization? ­Organizations: social entities that are goal-directed, are designed as deliberately structured and coordinated activity system, and are linked to the external environment Types of Organizations Multinational corporations Small, family-owned shops For-profit versus non-profit organizations Organizations exist to do the following: 1. Bring together resources to achieve desired goals and outcomes 2. Produce goods and services efficiently 3. Facilitate innovation 4. Use modern manufacturing and information technologies 5. Adapt to influence a changing environment 6. Create value for owners, customers, and employees 7. Accommodate ongoing...

Words: 1385 - Pages: 6

Premium Essay

Organization

...Effective Communication Organizations that allow employees to work together without hierarchy and bureaucratic restrictions are known as boundaryless organizations. “These organizations are able to operate departments with the conception of the focus in the boundaryless form is on talent for task (Lombardi, Schermerhorn, & Kramer, 2007, p. 64).” These forms of boundaryless organizations are found within business strategic planning rather than health care strategic planning. On the other hand, more health care organizations are adopting boundaryless strategic planning due to the open communication processes needed for internal and external networking. Open communication is one of the most critical systems in a health care organization. Everyone should be able to interact together in open communication ranging from departmental meetings to one on one interaction. Formal communication systems are staff meetings and roundtable discussions. “These formal communication systems should be completed biweekly or monthly and should discuss department objectives, recent events, and organizational information (Lombardi, Schermerhorn, & Kramer, 2007, p. 97).” Non formal communication systems are one on one communication or simply walking around the department and speaking directly with employees. Agendas should be used when completing a staff meeting so topics are discussed thoroughly and participants are able to prepare appropriately. “In addition, agendas should be sent out timely for...

Words: 287 - Pages: 2

Premium Essay

Organization

...This is a good point to start the course because how successful a company depends on how it is organised and who is behind all this organisation. The head of a company can influence the rest of the staff through the way he/she works. However, we cannot say a company is really organised without these four points. At first, we have to talk about the planning, because how do you want to reach your goals if you are not even  sure about what your objectives are? so, every manager needs to have their mind clear, concerning the future of the company. Then, it's necessary to set down all the steps to get the goals. The organizing is like I said at first, very important. It allows us to designate positions, I mean that it lets coordinate people into departments depending on the skills they have. The head should know that every area of the company is necessary and important as well. It must be worked by someone who is able to do it.  We can misunderstand what leadership/leading is because nowadays, there are many people who try to lead by terrorizing his working team. Knowing the importance of leading like sharing a clear vision for organizational members to follow, also having your team motivated instead of worried and being the example of an employee, we can work together in harmony.At that time, the manager will be allowed to be called a leader.  Finally, we have to evaluate the progress of the company area by area, it's very important to correct each mistake we could make...

Words: 286 - Pages: 2

Premium Essay

Organization

...that exists to help or maintain people’s ability to achieve something. Organizations are an integral part of society involving both public and private sectors and including charities and the voluntary sector. There are many different types of organizations that are set up to serve a number of purposes and to meet a variety of needs. But, It is important to understand the complexity of the organization and the changes necessary to move from the present to the future. Most organizations operate under conditions of constant change, and this raises the question of the frequency and timing of organizational change. Developing organizations can’t, without difficulty, change their formal structure frequently. There must be a significant change in contingency factors before an organization will respond. Changes in structure tend to lag behind situational change. Therefore, a degree of luck about whether at any moment in time there is a good fit between structure and prevailing contingency factors. (Mullins,2010,p600) But, in spite of the complexity and difficulty organization carries, successful organizations have figured out the best way to integrate and coordinate key internal and external elements. And they understand the importance of reviewing and redesigning their structures on an ongoing basis. (Mintzberg,2004) Grattan (2007) also suggests that you should build a model for your organization around the idea of “what causes high levels of trust and inspiration”. Because...

Words: 350 - Pages: 2

Premium Essay

Organization Management

...Management of organizations Question 1 Briefly state the purpose of the journal article.   Organizational management is a common management style for modern small businesses. The organizational method allows managers to break down the entire operation of a department into several phases. Dividing operational functions into sections allows management to obtain a clear picture of what the goals of a department are and how to implement the goals most effectively. It also allows managers to respond rapidly to factors that affect the internal or external expectations of company. The individuals are well aware of their roles and responsibilities and know what they are supposed to do in the organization. Planning:Prepare an effective business plan. It is essential to decide on the future course of action to avoid confusions later on. Plan out how you intend to do things. Organizing refers to the judicious use of resources to achieve the best out of the employees. Prepare a monthly budget for smooth cash flow. Staffing:Poor organization management leads to unhappy employees who eventually create problems for themselves as well as the organization. Recruit the right talent for the organization. Leading:The managers or superiors must set clear targets for the team members. A leader must make sure his team members work in unison towards a common objective. He is the one who decides what would be right in a particular situation. Control:The superiors must be aware of what is happening...

Words: 1358 - Pages: 6

Premium Essay

Organization Cdfajsuvnbsjkvnbjkncjkn

...smwjgddshudchsacqwertyuiopasdfghjklhyhfghjkl;xcvbnm, dfdewhcfqid cvugdvd vefvbfv dcvd v f dfvThe Capabilities of Market-Driven Organizations George S. Day, 1993 [93-123] View/Order Item >> Comments from members >> Understanding Market Orientation Considerable progress has been made in identifying market-driven organizations, understanding what they do, and measuring the bottom-line consequences. The next challenge is to better understand how this organizational orientation can be achieved and sustained. The emerging capabilities approach to strategic management offers a rich array of ways to design change programs that will enhance a market orientation. This approach seeks the sources of defensible competitive positions in the distinctive, difficult-to-imitate capabilities the organization has developed. Capabilities are complex bundles of skills and knowledge, exercised through organizational processes, that ensure the superior coordination of functional activities and enable the organization to continuously learn and improve. Examples of defining processes include such typical business activities as order fulfillment, new product development, and service delivery. Capabilities of Market-Driven Organizations Capabilities are embedded in the business's "outside-in" processes, which guide the creation and delivery of value in the organization. Two capabilities stand out as essential ingredients of a market orientation: Market Sensing. This capability enables the business...

Words: 934 - Pages: 4

Premium Essay

Organization Design

...Young Organizational Design Introduction Organization design is described as the formal process of integrating technology, people, and information of an organization. The organization design usually starts with the creation of a set of guidelines in which the members choose appropriate actions. An organization strategy is derived from the vision, statement of purpose and also from the basic philosophy of the organization. The structure of an organization usually defines the relationship among the people and their roles and responsibilities. The administrative system in an organization is responsible for governing through procedures, guidelines, and policies, Borkowski, N., (2009). The technology and information defines the processes by which the members achieve the outcomes. In order for an organization to be successful, the elements are supposed to support each other and work together toward achieving the organization purpose. Mercy Medical Center located in Baltimore, Maryland, is a premier magnet hospital. The hospital provides quality medical care to its clients in the inner city and suburbs of Baltimore. It also serves as a setting for research and educational programs. The Weinberg Center provides inpatient and outpatient treatment for cancer patients. The hospital provides the residents in the surrounding area with primary care. There are many factors that have had an effect on designing and shaping of the organization. These factors have contributed to the processes...

Words: 1311 - Pages: 6

Premium Essay

Organization Behavior

...business environment, workforce diversity is at the highest peak it has ever been. Companies are becoming more diverse to cope with globalization, business expansion, technology advancement and maintaining its competitiveness in the market. The purpose of this report is to understand the demographics and level and types of diversity of the workforce in the author’s organization. After which identify and describe the diversity management strategy that the organization employs, with the aims to eliminate issues and challenges of a diverse workforce and improve overall performance of the organization. 2. Demographic and Diversity of the workforce Singapore’s workforce is naturally diverse due to the multi-racial society. The changing demographic profile, the presence of more women and elderly in the workplace and globalization has also increased the workforce diversity. In almost every organization, the employees are from different backgrounds, age, gender, nationalities and religions. Robbins and Judge (2014) argued that it is these differences of each employee that framed the behavior and culture of each organization. According to Robbins and Judge (2014), there are typically two types of diversities: surface-level diversity and deep-level diversity. Surface-level diversity is the demographic and biographical characteristics differences which can be recognized easily. However, deep-level diversity is the differences in characteristics such as personality and value. These characteristics...

Words: 1202 - Pages: 5

Premium Essay

Organization Profile

...The Course Number 5 November 2015 Organizational Profile Exercise for Your Organization According to (Kondalkar, 112), organization profile is a basis for self-evaluation or self-assessment. It refers to the influences of how an organization operates; it is a snapshot of your group (Wilson, 387). In this paper, I will analyze some exercises that are related to the organizational profile. A). Organizational Profile P. 1 Organizational Description My organization is a privately owned corporation. I am the chief executive officer though I am assisted by other functional managers and shop floor staff in running this organization. A).ORGANIZATIONAL ENVIRONMENT 1. Product/ Service Offerings. My organization will be a soft drinks manufacturing company. Therefore, the main products I will offer will be soft drinks and purified water. The importance of these products is that I will be able to penetrate the market as they are fast moving goods. Again I will highly differentiate my products with strong branding to ensure they stand out from competing products. 2. Mission, Vision and Values. The mission of my organization is to provide efficient and perfect products that meet the industry’s standards and that meet customers’ expectations. The vision for my company is to be the leading organization in the world in producing high-quality soft drinks at affordable rates. The values for my organization are respect, professionalism, integrity, open-minded, efficient, and committed...

Words: 1023 - Pages: 5