Books for Aristocrats

1. זהה את האיור, כתב היד ממנו הוא לקוח, ציין מקום ותאריך כתיבה ומקום כתב היד היום.
פרט מתוך כתב יד מאוייר של מסעות מרקו פולו והרפתקאותיו הנקרא "מסעותיו של חאן הגדול" (נכדו של ג'ינג'ס חאן). איור זה מתאר את יציאתו של מרקו פולו בשנת 1271 מהלגונה בוונציה לכיוון סין. כתב היד נוצר בסביבות שנת 1400 ונרכש בין השנים 1603-4 על יד ספריית בודליין שאוניברסיטת אוקספורד הנמצאת באנגלייה. האיור נמצא בקלף 218 בכתב היד.

2. תאר את האיור ונתח את סגנונו
באיור מתוארת ההכנה ליציאה למסע של מרקו פולו למזרח הרחוק. רואים אותו עולה לסירה קטנה שעתידה להביאו לספינת המסע הנמצאת בלגונה בוונציה. בסירה הקטנה מחכים לו כבר אביו ודודו. למרות שהתיאור של ונציה המופיע לפנינו אינו נאמן במדויק למקור, ניתן לזהות בו את העיר ואת רובע סנט מרקו בבירור - בחלק השמאלי העליון מופיעה בזיליקת סנט מרקו, במרפסת של הבזיליקה, מעל הכניסה, מופיעים ארבעה סוסי ברונזה שהובאו מקונסטנטינופול. מלפנים, על גדת הלגונה, יש שני עמודים עם פסלי ברונזה של שני הפטרונים של ונציה- האריה של סנט מרקו והפסל של סנט תאודורו העומד על התנין המצרי המקודש. מימין לבזיליקת סנט מרקו מופיע ארמון הדוג'ה, ארמון דוכס ונציה (Palazzo Ducale di Venezia). הארמון בנוי בסגנון גותי וניתן לראות את הארקדה הגותית בחזית המבנה. ארמון הדוג'ה שימש בעבר כמרכז השלטון של הרפובליקה, כאתר בתי המשפט ובתי הכלא וכמקום מגוריו של דוכס ונציה. באיור רואים את מבנה בית הכלא ואת גשר האנחות העובר מעל תעלת פלאצו ומחבר בין בית הכלא לחדרי החקירות של הארמון.

האיור כולו מתואר כמו תפאורה של תהלוכה ביום שמש נעים ומסביב פזורים דגלים, סירות, איים קטנים וברבורים השטים בנהר. ברחובות אפשר לראות קבוצות קטנות של תושבים שעל פי הבגדים שלהם, ניתן לראות שהם בעלי ממון. התושבים מתרוצצים ברחובות המרוצפים וחלקם עומדים או מנופפים. האיור מתאר חלק מהמסע המופלא של מרקו פולו במסעו בתקופת ימי הביניים בנרטיב שלא בהכרח חופף למציאות. זוהי למעשה דוגמה לאיור מיניאטורי אנגלי מואר. הציור מצויר בקנה מידה קטן מאוד והוא מאוד מפורט. הציור עשיר בפרטים, צבעים, טקסטורות, אלמנטים אדריכליים ודימויים העוזרים להעברת המסר ומסייעים לפרשנות של משמות המילה הכתובה. בציור יש נקודות המוארות על ידי צבעי כסף וזהב וביניהן שטחים של צבעים נוספים. השימוש בזהב לצד שאר הצבעים הוא אחד המאפיינים הבולטים של כתב יד זה ושל כתבי יד מוארים. השימוש הנועז בצבעים יוצר מימד חדש של תאורה פנימית בתוך האיור ומעניק לו חיים.

3. מהו הרקע ההיסטורי והתרבותי לכתיבת כתב היד הנידון?
כתב יד זה מתאר למעשה את מסעותיו של מרקו פולו שיצא מוונציה אל המזרח הרחוק. מרקו פולו הפליג מוונציה בשנת 1271 אך כתב יד זה נכתב רק בסביבות שנת 1400. סיפוריו של מרקו פולו מכילים סיפורים דמיוניים לצד תיאורים היסטוריים אמינים של העולם שראה בין ונציה לסין. סיפורים אלו, כמו כתבי יד נוספים באותה התקופה, יועדו למלכים ולקיסרים ולא לבני המעמד הנמוך. הסיפורים קושטו על ידי ציורי מיניאטורות. באותה תקופה ציורים היו יקרי ערך ורק למספר מועט של עשירים היה מהם. ההמונים ראו את הציורים בכנסיות בלבד. בציורים, סצנות יומיומיות הופכות לשמימיות ופנטסטיות ומאוכלסות בדמויות דמיוניות כמעט, בשעה שכל המאפיינים החריגים יוחסו כביכול לתגליותיו החדשות של מרקו פולו. עד היום לא ידוע בודאות אם הוא הגיע לסין או שדיווח על דברים ששמע עליהם מאחרים כאילו שמע וראה אותם בעצמו.

בשנת 1295 חזר מרקו פולו מסין והחל לספר את סיפוריו מהמזרח הרחוק. שלוש שנים אחר כך לקח חלק בקרב ימי בין ג'נובה לונציה, נתפס ונעצר. במהלך חודשי מאסרו הכתיב רשמים מפורטים על מסעותיו. ספרו תורגם לשפות רבות. כתיבת הגרסה הראשונה של הסיפור הסתיימה בשנת 1307 והספר נקרא בשם – "הרומן של חאן".
בשנת 1312 ציוותה הרוזנת של מחוז ארטואה שבצרפת, מהוואט, שעותק של הסיפור ייכתב ויאוייר. אחד מכתבי היד המוצלחים והטובים ביותר של סיפורי מרקו פולו נוצר בסביבות שנת 1400 וזהו כתב היד הנידון בעבודה זו.
כאמור, סיפור זה נכתב כדי שהעשירים יהנו ממנו לצד סיפורים נוספים על אלכסנדר הגדול, המלך ארתור ועוד. המלך צ'ארלס החמישי של צרפת החזיק חמישה עותקים מסיפור מסעו של מרקו פולו. הסיפור מכיל דמיון ורומנטיקה ומתאר הרפתקאות מופלאות במקביל למסע הצליינות הימי ביניימי תוך שימוש בנרטיב דימיוני. כתבי היד סיפקו למטיילים דרך להעברת הזמן על ידי שירה וסיפור והדבר תרם לפריחת הספרות באותה תקופה.

4. אלו ספרים היו חביבים על בני האצולה? במה התאפיינו ספרים אלו?
ישנם ספרים וסיפורים רבים שהיו חביבים על בני האצולה. מגוון הסיפורים הוא רחב, חלקם מציאותי וחלקם דמיוני. בין היצירות האהובות היו שאנסונים צרפתיים על מעשי גבורה שנכתבו על יד טרובדורים. השאנסונים עסקו בהיסטוריה של צרפת ולעיתים נכתבו על אירועים דמיוניים. סופר על אירועים שקרו במאות ה- 8 וה- 9 בצרפת בתקופת קרל הגדול, צ'ארלס מרטל ועוד. בשאנסונים מסופר על מסעות הצלב והיבטים היסטוריים תוך שילוב אלמנטים פנטסטיים.
השאנסונים הכילו מבחר קטן של סוגי אופי לדמויות – גיבורים אמיצים, האמיץ, הבוגד, בוגד ערמומי או פחדן, נסיכות ועוד.

שירים על מעללי גבורה (Chansons de geste) ורומנים שעסקו בקרל הגדול היו פופולאריים מאוד. שאנסון אספרמונט שככל הנראה הולחן בסיציליה או בדרום איטליה היה אהוב במיוחד על אביריהם של ריצ'ארד לב הארי מלך אנגליה ופיליפ ה-11 מלך צרפת, שנהנו ממנו במהלך החורף של 1190-1 בסיציליה לפני סיום מסע הצלב השלישי הכושל נגד הסולטן הכורדי המוסלמי צלאח אדין. אחד הכתבים הראשונים של שאנסון זה מתוארך בין השנים 1240-50 והכיל כ- 45 ציורים צבעוניים. הסדנא שהפיקה את כתב היד המדובר הפיקה ככל הנראה גם רומן על חייו ומסעותיו של אלכסנדר הגדול שנכתב על ידי תומאס קנט ונקרא 'הרומנטיקה של האבירות העתיקה'. הרומן מספר על הרפתקאות האבירים של אלכסנדר הגדול ומכיל 152 איורים צבעוניים של אבירים וקרבות.
הרומנים חילחלו גם לתרבות הגרמנית וידוע לנו שבסביבות 1168 סופר חלק מאנאיד (Aeneid), שיר אפי שנכתב על ידי וירג'יל ומספר את סיפורו האגדי של אניאס, טרויאני שנסע לאיטליה והפך שם לאב הקדמון של הרומאים. סיפורים אהובים נוספים עסקו באהבות סודיות של אריסטוקרטים למיניהם.
בחצר המלוכה בבולוניה שבדרום אירופה הושמעו שאנסונים של רמברטינו בובאלי בשפה המקומית.
דנטה מייחס את מקור השירה האיטלקית לחצר המלכות של השליט פרידריך ה-2, מלך סיציליה וירושלים שאסף סביבו כותבים ידועים. למרות פריחת השירה החילונית ברחבי אירופה משנת 1200 והלאה, ספרי שירה ידניים הם עדיין דבר נדיר.
במאה ה-13, אחד מאספני הכתבים היה אלפונסו ה-10 שמלך בספרד בין השנים 1252-84. אלפונסו אסף שירים בגיליסית (ניב ספרדי) על הבתולה מארי והזמין כתבי יד מרהיבים וציווה לקשט אותם בפאר.

בצרפת, מסורת איור כתבי היד החלה עם הסיפורים על המלך ארתור. רומנים על סר לנסלוט, מאבירי השולחן העגול, קיימים בפורמטים רבים, בסיפורים על טירת קמלוט, גבירת האגם, החיפוש אחר הגביע הקדוש ועוד. היצירה האלגורית הנודעת ביותר של ימי הביניים במאה ה-13 שהייתה גם מאבני היסוד של הספרות הצרפתית היא 'רומן הוורד'. הפואמה נכתבה על ידי שני כותבים ויש לה מעל 200 עותקים של כתבי יד מאויירים.

פרארה שבצפון איטליה הייתה בתקופת הרנסנס מרכז מוזיקלי חשוב. במאה ה-15 ביקש דוכס המקום לייבא ספרים רבים בצרפתית שרבים מהם עסקו בסיפורי השולחן העגול. הדוכס ואנשיו נהנו גם מיצירות על סר לנסלוט ומיצירתו של ג'ובאני בוקאצ'ו, דקאמרון. דקאמרון היא יצירה שהכילה אוסף של סיפורים, חלקם גסים או אירוטיים, חלקם טראגיים.
יצירה מועדפת נוספת שנכתבה באיטליה היא 'הקומדיה האלוהית' שכתב דנטה אליגיירי בתחילת המאה ה-14 והיא נחשבת לפואמה השירית הגדולה ביותר בספרות האיטלקית. הפואמה מתארת את מסעו של המשורר דרך שלוש ממלכות המתים במהלך השבוע הקדוש של האביב בשנת 1300, כשהוא בגיהנום, בכור המצרף ובגן העדן.

עד לאמצע המאה ה-14 תורגמו טקסטים רבים לצרפתית והם קושטו באיורי מיניאטורות מוארים. הספרים כללו כתבים של טיטוס ליוויוס, בואתיוס, וגטיוס, אריסטוטלס ומרקוס אורליוס, כולם פילוסופים ואנשי רוח שחיברו כתבים רבים. כל הספרים שתורגמו נשלחו לספריות בבעלות אריסטוקרטים.
ככל הנראה כתבי היד אמורים היו להגיע לספריות, הם נכרכו בבדי משי צבעוניים והוצבו על עמודי קריאה. המיניאטורות הן ככל הנראה תוספת נלוות להעשרת הטקסטים. ציורי קרבות, ספינות, מלכים ואהבים מספקים הנאה לקוראים כפי שככל הנראה היתה גם המטרה של הרומנים שתועדו או הומצאו והועלו על הכתב.